כמובטח, נעקוב אחר יוזמות החקיקה השונות בכנסת הנוכחית.
דיור ציבורי
מחר, 30.11.10, תקיים ועדת הכספים דיון בהצעת הממשלה להקפיא את יישום חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) עד לשנת 2016. החוק אמור היה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר הקרוב. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעה ושלחה על כך מכתב ליו"ר הוועדה. במכתב נטען כי מצב הדיור הציבורי כיום הוא בכי רע, והוא נובע בראש ובראשונה מהזנחה מכוונת של מפעל זה, והיעדר כל רצון לחדש ולרענן את מאגר הדירות. מצב זה לא ישתנה גם אם לא תימכר ולו דירה אחת נוספת. כבר היום צרכי האוכלוסייה בישראל אינם מקבלים מענה במסגרת הדיור הציבורי. במאגר היום ישנן פחות מ-66,000 דירות. התורים ממושכים מאוד. ישנו מחסור חריף של דירות בכל אזור המרכז וירושלים. אנשים אינם יכולים להחליף את דירתם בהתאם לצרכים בסיסיים. הקריטריונים לזכאות צומצמו בצורה חדה וכיום כוללים רק משפחות עם 3 ילדים ומעלה ונכים המרותקים לכיסאות גלגלים בלבד. בנוסף, לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2010, מצבן הפיזי של הדירות ירוד, ובחלקן מפגעים העלולים לסכן חיי אדם, שאינם מתוקנים.
לדברי האגודה לזכויות האזרח, ביטול חוק הדיור הציבורי לא יפתור את הבעיות אלא יחריפן. ביטול זכות הרכישה תמנע צמצום נוסף במספר הדירות, אולם תפגע בתכלית הנוספת של החוק – צמצום הפערים החברתיים וצדק חלוקתי. מכירת דירות הדיור הציבורי למי שגר בהן שנים רבות הוא כיום אחד המנגנונים היחידים באמצעותם משפחות מעוטות אמצעים יכולות לרכוש דירה במחיר שנחשב "בהישג יד". מאחר ורכישת הדירה, כאמור, הינה כלי חיוני לניעות חברתית ולצמצום פערים חברתיים, הרי שהחלטת הממשלה תביא להגדלת הפערים החברתיים ולהנצחת האפליה ההיסטורית שנגרמה בעיקר ליוצאי ארצות אפריקה ואסיה וצאצאיהם. ביטול זכות הרכישה אינה אלא ניסיון לתיקון עוול בעוול. אלא שכאמור, גם ביטול זכות הרכישה לא תפתור את הבעיות הקשות מהן סובל הדיור הציבורי וללא חידוש המאגר הוא ימשיך וידרדר. יתר על כן, קיים חשש כי במקום שהדירות יימכרו לדיירים בהנחה, הן יימכרו למרבה במחיר בשוק הפרטי, כך שהליך ההפרטה יימשך, רק באפיקים גרועים יותר מבחינה חברתית. יתר על כן, ביטול החוק ישחרר את הממשלה מהחובה המשפטית לבנות יחידות דיור ציבורי חדשות.
לאור זאת קוראת האגודה לוועדה להתנגד להצעה להקפיא את יישום חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) ותחת זאת, לפעול לקידום מדיניות דיור ראויה וטובה שתציע פתרונות וכלים לקידום הזכות לדיור והזכות לשוויון, לעידוד דיור בר-השגה בתמהיל חברתי מגוון שימנע ריכוזי עוני ודחיקת אוכלוסיות מוחלשות, ולהגנה על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי הוותיקים.
בנוסף לדיון על הדיור הציבורי, תידון ועדת הכספים בתקציב משרד הבינוי והשיכון. נעקוב ונדווח.
חוק ועדות קבלה בישובים
החוק נועד לחייב כל אחד ואחת מאיתנו שירצה לגור באחת ממאות הישובים הקהילתיים ושכונות ההרחבה לעבור ועדת קבלה, שתוסמך לסנן אותנו על בסיס קריטריונים עמומים כמו התאמה למרקם חברתי תרבותי או לחיים בקהילה - קודים ידועים להדרה של מיעוטים. להרחבה ראו את חוות הדעת של האגודה לזכויות האזרח.
החוק אמור היה לעלות היום לקריאה שניה ושלישית אך כתוצאה של המאבק הציבורי ושל הביקורת המקצועית שהוטחה בחוק, החליט יו"ר הכנסת להוריד את החוק מסדר היום עד להודעה חדשה כדי להכניס בו תיקונים. יש לברך את יו"ר הכנסת על מהלך זה.
יום שני, 29 בנובמבר 2010
יום שני, 22 בנובמבר 2010
מחקר חדש ומקיף של מרכז המחקר של הכנסת בנושא דיור בר-השגה
יום ראשון, 21 בנובמבר 2010
פנייתנו לראש הממשלה: הגדלת היצע הדירות ללא מדיניות דיור בר-השגה לא תפתור את מצוקת הדיור
היום פנתה הקואליציה לקידום דיור בהישג יד לראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון בנוגע לתוכנית עליה הצהירו בשבוע שעבר.
במכתב, מתריעים נציגי הקואליציה עו"ד נדיה מוגילבסקי מהאגודה לצדק חלוקתי ועו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח כי הצעדים עליהם הודיעה הממשלה הם חלקיים ביותר, אינם מציעים מדיניות כוללת לטווח ארוך ולא יביאו לפיתרון מצוקת הדיור בישראל – ובפרט, בקרב אוכלוסיות מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.
בין השאר, מצביעים בקואליציה על כך ששוק הנדל"ן משווק כיום בעיקר דירות גדולות ויקרות, פעמים רבות, בעידוד הרשויות המקומיות שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד. בשנת 2008, גודלה הממוצע של דירה חדשה היה 182 מ"ר. כיום, כמעט מחצית מהתחלות הבנייה בישראל אינן מיועדות לקהל הרחב, אלא לצרכי בנייה עצמית, קבוצות רכישה ועמותות – דבר המקשה על אוכלוסיות מוחלשות שאינן נוטות או מסוגלות להתארגן, ועל מיעוטים.
בנוסף מזהירים בקואליציה מפני התפרקות המדינה מחובתה לספק קורת גג לאזרחיה. לדברי עו"ד נדיה מוגילבסקי (האגודה לצדק חלוקתי): "על פי מחקר של האגודה לצדק חלוקתי, שיתפרסם בקרוב, לאורך השנים חל קיצוץ ניכר בתקציב משרד השיכון. אם ב-1999 היווה תקציב המשרד 4.5% מתקציב המדינה, הרי שבשנת 2008 ירד חלקו ל-1.6% מהתקציב".
חברי הקואליציה, בהם משפטנים, מתכננים, כלכלנים ומומחי מדיניות דיור, הדגישו את חשיבותה של יד מכוונת בתחום וקראו לנציגי הממשלה להיעזר בידע האקדמי הקיים כיום, על מנת לגבש מדיניות דיור בר השגה אפקטיבית.
לדברי עו"ד גיל גן-מור (האגודה לזכויות האזרח): "טוב עשה ראש הממשלה כשהחליט לפעול להגדלת היצע הדירות, אבל התכנית הנוכחית אינה מספקת ולא ברור אם תוכל להשיג את המטרה. ברחבי העולם כבר נצבר ניסיון עשיר בקידום מדיניות דיור בר השגה, ואין סיבה שלא ליישם כאן תכניות שהוכחו כמוצלחות".
לקריאת המכתב במלואו (לצפייה מיטבית לחצו על full):
בחזרה לבלוג
במכתב, מתריעים נציגי הקואליציה עו"ד נדיה מוגילבסקי מהאגודה לצדק חלוקתי ועו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח כי הצעדים עליהם הודיעה הממשלה הם חלקיים ביותר, אינם מציעים מדיניות כוללת לטווח ארוך ולא יביאו לפיתרון מצוקת הדיור בישראל – ובפרט, בקרב אוכלוסיות מהמעמד הכלכלי הבינוני-נמוך.
בין השאר, מצביעים בקואליציה על כך ששוק הנדל"ן משווק כיום בעיקר דירות גדולות ויקרות, פעמים רבות, בעידוד הרשויות המקומיות שמבקשות למשוך אליהן אוכלוסייה אמידה בלבד. בשנת 2008, גודלה הממוצע של דירה חדשה היה 182 מ"ר. כיום, כמעט מחצית מהתחלות הבנייה בישראל אינן מיועדות לקהל הרחב, אלא לצרכי בנייה עצמית, קבוצות רכישה ועמותות – דבר המקשה על אוכלוסיות מוחלשות שאינן נוטות או מסוגלות להתארגן, ועל מיעוטים.
בנוסף מזהירים בקואליציה מפני התפרקות המדינה מחובתה לספק קורת גג לאזרחיה. לדברי עו"ד נדיה מוגילבסקי (האגודה לצדק חלוקתי): "על פי מחקר של האגודה לצדק חלוקתי, שיתפרסם בקרוב, לאורך השנים חל קיצוץ ניכר בתקציב משרד השיכון. אם ב-1999 היווה תקציב המשרד 4.5% מתקציב המדינה, הרי שבשנת 2008 ירד חלקו ל-1.6% מהתקציב".
חברי הקואליציה, בהם משפטנים, מתכננים, כלכלנים ומומחי מדיניות דיור, הדגישו את חשיבותה של יד מכוונת בתחום וקראו לנציגי הממשלה להיעזר בידע האקדמי הקיים כיום, על מנת לגבש מדיניות דיור בר השגה אפקטיבית.
לדברי עו"ד גיל גן-מור (האגודה לזכויות האזרח): "טוב עשה ראש הממשלה כשהחליט לפעול להגדלת היצע הדירות, אבל התכנית הנוכחית אינה מספקת ולא ברור אם תוכל להשיג את המטרה. ברחבי העולם כבר נצבר ניסיון עשיר בקידום מדיניות דיור בר השגה, ואין סיבה שלא ליישם כאן תכניות שהוכחו כמוצלחות".
לקריאת המכתב במלואו (לצפייה מיטבית לחצו על full):
בחזרה לבלוג
יום שני, 15 בנובמבר 2010
הרפורמה האנטי חברתית בתחום התכנון והבניה/ עו"ד רויטל ברילנשטיין
גירסא מעט מקוצרת של המאמר פורסמה היום באתר ynet ובאדיבות המחברת המאמר מובא כאן בגירסתו המקורית:
בשבוע האחרון התקיים הכנס לחברה בשדרות בהשתתפות אנשי ציבור, אקדמאיים, פוליטיקאים, שופטים, ארגונים חברתיים ועוד. כנס זה המחיש את האבסורד. בבוקר חברי הכנסת באו לשדרות כדי לקדם מדיניות חברתית מתוך הכרה בחשיבותה. אולם, אחר הצהרים הם חזרו לירושלים לדיוני הוועדה המשותפת לפנים וכלכלה בכדי לקדם את הרפורמה האנטי חברתית בחום התכנון והבניה. אותה רפורמה שאינה שוקלת שיקולים חברתיים וצפויה לפגוע באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה.
אין זה סוד כי הרפורמה בתכנון אינה נותנת דגש או מקום ראוי לשיקולים של מדיניות חברתית. לכך יכולות להיות השלכות הרסניות לגבי החברה בישראל. אי הטמעת שיקולים חברתיים בתחום התכנון עלולים להוביל להחרפת הפערים בחברה הישראלית, יצירת ריכוזי עוני והחלשת הפריפריה, העצמת הפרבור, פגיעה בסביבה ובנוף והגדלת מצוקת הדיור הקיימת והעוני בישראל.
בכדי למנוע מצבים אלו יש צורך שחברי הכנסת – נציגי הציבור - יגבשו רפורמה אחרת בתחום התכנון והבניה. רפורמה חברתית יותר, שתיתן מענה לבעיות הקיימות בחברה הישראלית, המשוסעת ממילא ולא רפורמה אנטי חברתית שמתעלמת מהבעיות הקיימות.
כיצד ניתן לגבש רפורמה סבירה יותר בתחום התכנון והבניה?
האגודה לזכויות האזרח, במקום והאגודה לצדק חלוקתי החברים ב"מטה לתכנון אחראי", מציעים להיעזר במומחים ובחוות דעת מקצועיות בתחום החברתי ולהרחיב את שיתוף הציבור במסגרת הליכי התכנון. יש להטמיע את השיקולים החברתיים בכל שלב מהליכי התכנון. כך, למשל, יש לשתף את הציבור כבר בשלבים המוקדמים של התכנון – בשלב המטרות וגיבוש התכנית - ולא כפי שנוהגים כיום לפנות לציבור לאחר שהתכנית כבר הושלמה, שלב סופי שבו מעורבות הציבור נתפסת כ"מטרד".
ניסיון העבר מלמד כי אי שקילת טובת הציבור בהליכי התכנון, מטיבה לא פעם עם קבוצות כוח בחברה ובעלי ההון, אשר להם אינטרס לקדם תכניות מניבות רווח, פעמים רבות על חשבון האינטרס הציבורי הרחב. לדוגמא המאבקים המתנהלים כיום על החופים הציבוריים, על השטחים הציבוריים והפתוחים ועל הזכות לדיור בר השגה.
גם ב"קואליציה לקידום דיור בהישג יד" מבקשים ליישם רפורמה קצת יותר חברתית. כיום כוחן של הרשויות המקומיות לקדם דיור בר השגה הינו מוגבל ביותר. לטענת הקואליציה יש לקדם במסגרת הרפורמה את הנושא של דיור בר השגה בישראל, ולקבוע בחוק כי דיור בר השגה יוכר כ"צורך ציבורי".
כמו כן, יש צורך להעניק למוסדות התכנון הגדרות וכלים על מנת שאלה יוכלו לקדם את הנושא ולפתור את מצוקת הדיור על ידי הוזלת נטל עליות הדיור ויצירת תמהיל חברתי שימנע הדרה חברתית של קבוצות מסוימות באוכלוסיה.
אולם גיבוש הרפורמה בתכנון ובניה בשיאו ואין זה נראה כי שיקולי מדיניות חברתית עומדים בראש מעיניהם של רוב מקבלי ההחלטות וגם כאשר נזרקים דברים בכיוון לחלל האוויר, אלו בדרך כלל אינם מגובים במעשים. חשוב שחברי הכנסת הנכבדים יבינו שאין זה מספיק להשתתף בכנס, גם אם הוא בשדרות, בכדי להראות מחויבות וסולידאריות חברתית. הדרך הנכונה הינה בכנסת, בגיבוש חקיקה חברתית, שתטיב עם כולנו.
הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי
ניתן לקרוא בפירוט על היבטיה החברתיים של הרפורמה באתר של עמותת במקום- מתכננים למען זכויות תכנון
בחזרה לבלוג
בשבוע האחרון התקיים הכנס לחברה בשדרות בהשתתפות אנשי ציבור, אקדמאיים, פוליטיקאים, שופטים, ארגונים חברתיים ועוד. כנס זה המחיש את האבסורד. בבוקר חברי הכנסת באו לשדרות כדי לקדם מדיניות חברתית מתוך הכרה בחשיבותה. אולם, אחר הצהרים הם חזרו לירושלים לדיוני הוועדה המשותפת לפנים וכלכלה בכדי לקדם את הרפורמה האנטי חברתית בחום התכנון והבניה. אותה רפורמה שאינה שוקלת שיקולים חברתיים וצפויה לפגוע באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה.
אין זה סוד כי הרפורמה בתכנון אינה נותנת דגש או מקום ראוי לשיקולים של מדיניות חברתית. לכך יכולות להיות השלכות הרסניות לגבי החברה בישראל. אי הטמעת שיקולים חברתיים בתחום התכנון עלולים להוביל להחרפת הפערים בחברה הישראלית, יצירת ריכוזי עוני והחלשת הפריפריה, העצמת הפרבור, פגיעה בסביבה ובנוף והגדלת מצוקת הדיור הקיימת והעוני בישראל.
בכדי למנוע מצבים אלו יש צורך שחברי הכנסת – נציגי הציבור - יגבשו רפורמה אחרת בתחום התכנון והבניה. רפורמה חברתית יותר, שתיתן מענה לבעיות הקיימות בחברה הישראלית, המשוסעת ממילא ולא רפורמה אנטי חברתית שמתעלמת מהבעיות הקיימות.
כיצד ניתן לגבש רפורמה סבירה יותר בתחום התכנון והבניה?
האגודה לזכויות האזרח, במקום והאגודה לצדק חלוקתי החברים ב"מטה לתכנון אחראי", מציעים להיעזר במומחים ובחוות דעת מקצועיות בתחום החברתי ולהרחיב את שיתוף הציבור במסגרת הליכי התכנון. יש להטמיע את השיקולים החברתיים בכל שלב מהליכי התכנון. כך, למשל, יש לשתף את הציבור כבר בשלבים המוקדמים של התכנון – בשלב המטרות וגיבוש התכנית - ולא כפי שנוהגים כיום לפנות לציבור לאחר שהתכנית כבר הושלמה, שלב סופי שבו מעורבות הציבור נתפסת כ"מטרד".
ניסיון העבר מלמד כי אי שקילת טובת הציבור בהליכי התכנון, מטיבה לא פעם עם קבוצות כוח בחברה ובעלי ההון, אשר להם אינטרס לקדם תכניות מניבות רווח, פעמים רבות על חשבון האינטרס הציבורי הרחב. לדוגמא המאבקים המתנהלים כיום על החופים הציבוריים, על השטחים הציבוריים והפתוחים ועל הזכות לדיור בר השגה.
גם ב"קואליציה לקידום דיור בהישג יד" מבקשים ליישם רפורמה קצת יותר חברתית. כיום כוחן של הרשויות המקומיות לקדם דיור בר השגה הינו מוגבל ביותר. לטענת הקואליציה יש לקדם במסגרת הרפורמה את הנושא של דיור בר השגה בישראל, ולקבוע בחוק כי דיור בר השגה יוכר כ"צורך ציבורי".
כמו כן, יש צורך להעניק למוסדות התכנון הגדרות וכלים על מנת שאלה יוכלו לקדם את הנושא ולפתור את מצוקת הדיור על ידי הוזלת נטל עליות הדיור ויצירת תמהיל חברתי שימנע הדרה חברתית של קבוצות מסוימות באוכלוסיה.
אולם גיבוש הרפורמה בתכנון ובניה בשיאו ואין זה נראה כי שיקולי מדיניות חברתית עומדים בראש מעיניהם של רוב מקבלי ההחלטות וגם כאשר נזרקים דברים בכיוון לחלל האוויר, אלו בדרך כלל אינם מגובים במעשים. חשוב שחברי הכנסת הנכבדים יבינו שאין זה מספיק להשתתף בכנס, גם אם הוא בשדרות, בכדי להראות מחויבות וסולידאריות חברתית. הדרך הנכונה הינה בכנסת, בגיבוש חקיקה חברתית, שתטיב עם כולנו.
הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי
ניתן לקרוא בפירוט על היבטיה החברתיים של הרפורמה באתר של עמותת במקום- מתכננים למען זכויות תכנון
בחזרה לבלוג
יום רביעי, 10 בנובמבר 2010
מי ולמה מנסה לצנן את הרשויות המקומיות הפועלות לקידום דיור בר-השגה?
בשבוע שעבר (1.11.10) דיווחה מרב דוד בפינה שלה בתוכנית היום שהיה עם גיא זוהר בערוץ 10 על כך שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה, הנחתה את ועדות התכנון לא לקדם תוכניות לדיור בר-השגה כל עוד הנושא אינו מוסדר בחקיקה ראשית (דקה 05:00 ואילך).
לאור זאת פנינו אל עו"ד דנה במכתב כדלקמן:
"מפרסומים שונים בכלי התקשורת אנו למדים כי הנחית את וועדות התכנון השונות להימנע מקידום הוראות בעניין דיור בר-השגה (מכונה גם "דיור בהישג יד") בתוכניות, אף שהנושא מתחייב מהוראות תמ"א 35. ככל שהפרסום מדויק, נבקש ממך לשקול מחדש הנחייה זו.
אנו סבורים כי הוראה זו עשויה ליצור מצב בו תוכניות מתאר, הנמצאות כעת בצנרת, יאושרו ללא הוראות נדרשות בנוגע לדיור בהישג יד. בתוכניות אלו כלולים עשרות אלפי יחידות דיור. ההשפעה החברתית של תוכניות אלו היא עצומה.
ההנחיה להימנע משילוב של הוראות לדיור בר-השגה בתכניות, בפועל מרוקנת מתוכן את ההוראות הקבועות בתמ"א 35 ובחוק רשות מקרקעי ישראל המחייבות הקצאה של דיור בר-השגה במכרזי בניה ושילוב הוראות מתאימות במסגרת תוכניות המתאר.
אמנם קיים צורך בהסדרה כללית ורחבה של נושא דיור בר-השגה, אולם כבר כיום יש לרשויות המקומיות סמכויות לקדם דיור בר-השגה ואין זה ראוי לעצור פרויקטים לדיור בר-השגה, אשר הרשות פועלת לגביהם על פי פרמטרים עניינים ושוויוניים. עצירתם של פרויקטים המקדמים דיור בר-השגה, משמעה שיווק של עשרות אלפי יחידות דיור באופן שינציח את חוסר השוויון וההדרה החברתית הקיימים כיום בשוק הדיור.
יש להימנע ממצב בו הסוסים עוזבים את האורווה עקב התמשכות בלתי סבירה של גיבוש המדיניות.
לכן בשלב ראשון - נבקש לקבל לידנו את ההנחיה ואת טעמיה על מנת שנוכל לכלכל צעדינו".
כשנקבל תשובה נדווח
עדכון - 21.11.10 - התשובה הגיעה
תגובות:
לאור זאת פנינו אל עו"ד דנה במכתב כדלקמן:
"מפרסומים שונים בכלי התקשורת אנו למדים כי הנחית את וועדות התכנון השונות להימנע מקידום הוראות בעניין דיור בר-השגה (מכונה גם "דיור בהישג יד") בתוכניות, אף שהנושא מתחייב מהוראות תמ"א 35. ככל שהפרסום מדויק, נבקש ממך לשקול מחדש הנחייה זו.
אנו סבורים כי הוראה זו עשויה ליצור מצב בו תוכניות מתאר, הנמצאות כעת בצנרת, יאושרו ללא הוראות נדרשות בנוגע לדיור בהישג יד. בתוכניות אלו כלולים עשרות אלפי יחידות דיור. ההשפעה החברתית של תוכניות אלו היא עצומה.
ההנחיה להימנע משילוב של הוראות לדיור בר-השגה בתכניות, בפועל מרוקנת מתוכן את ההוראות הקבועות בתמ"א 35 ובחוק רשות מקרקעי ישראל המחייבות הקצאה של דיור בר-השגה במכרזי בניה ושילוב הוראות מתאימות במסגרת תוכניות המתאר.
אמנם קיים צורך בהסדרה כללית ורחבה של נושא דיור בר-השגה, אולם כבר כיום יש לרשויות המקומיות סמכויות לקדם דיור בר-השגה ואין זה ראוי לעצור פרויקטים לדיור בר-השגה, אשר הרשות פועלת לגביהם על פי פרמטרים עניינים ושוויוניים. עצירתם של פרויקטים המקדמים דיור בר-השגה, משמעה שיווק של עשרות אלפי יחידות דיור באופן שינציח את חוסר השוויון וההדרה החברתית הקיימים כיום בשוק הדיור.
יש להימנע ממצב בו הסוסים עוזבים את האורווה עקב התמשכות בלתי סבירה של גיבוש המדיניות.
לכן בשלב ראשון - נבקש לקבל לידנו את ההנחיה ואת טעמיה על מנת שנוכל לכלכל צעדינו".
כשנקבל תשובה נדווח
עדכון - 21.11.10 - התשובה הגיעה
תגובות:
הירשם ל-
רשומות (Atom)
