עו"ד עופר טויסטר, מעוה"ד הבולטים בארץ בתחום התכנון והבניה, התראיין לפני כמה שבועות לדה מרקר וטען כי הוא מתנגד להתערבות בשוק הדיור החופשי ולדיור בהישג יד בפרט.
"בדרך כלל, כשהרגולטור מתערב בשוק - לא יוצא מזה שום דבר טוב", הוא אומר. "לפעמים השוק החופשי הוא רגולטור מספיק טוב, ואפשר לראות את זה במדינות בארה"ב שבהן אין כלל הגבלות על הבנייה, ובכל זאת לא בונים שם אינסוף דירות".
ד"ר גילת בן שטרית פירסמה בבלוג זה נתונים המסבירים היטב מדוע שוק הדיור בישראל נכשל בתור רגולטור ואינו מצליח לספק דיור נאות לכל שכבות האוכלוסייה, אך במיוחד לכדה את עיני ההשוואה לארה"ב.
החשש שלו מוצדק.
עו"ד אורה בלום כתבה בבלוג זה, שלפעמים השימוש במונח דיור בהישג יד הוא עלה תאנה. אבל אין זה אומר שלא צריך להתערב בשוק, אלא ההיפך. צריך לדאוג לכך שדיור בהישג יד יהיה חלק אינטגראלי מכל הליך תכנוני, מכל פרויקט בניה חדש, צריך לדאוג לגיוון בסוגי הדירות וגודלן, כך שיתאימו גם למשפחות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה וצריך לעשות את זה דרך קבע. אם העניין כולו יסתכם בכמה פרויקטים מיוחצ"נים בכמה רשויות מקומית, לא עשינו דבר. אז באמת יהיה מדובר בעלה תאנה.ואם תצליח התוכנית של טויסטר, והממשלה תחליט לשנות את שכונות המצוקה מקצה לקצה ולשפרן במידה רבה לאורך זמן, יכול הדבר לעודד תהליך של הגירה של אוכלוסיה אמידה (ג'נטריפיקציה) ועליית מחירי הדיור ושוב ימצאו עצמן אותן משפחות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה נדחקות החוצה. ואז מה? במקום לשלב את אותן משפחות במקום שבו מחירי השוק גבוהים מידי, נשקיע בשכונות במעגל רחוק יותר אליהן יפלטו אותן משפחות. וחוזר חלילה?
איני מטיל ספק בכוונותיו הטובות של טויסטר, אך מצוקת הדיור מחייבת פתרון אמיתי, שוויוני וקבוע, ולא רק שפריץ של צבע.
אני חושב שעורך דין עפר טויסטר ורבים כמותו מנצלים את אי ההבנה של מהי התערבות או מעורבות ממשלתית בנוסח רוסיה מבחינת הכנסת היד הבלתי פוסקת אל בינות כוחות השוק תוך כדי פעילותו השוטפת ומצטטים ברשלנות ובכבדות טקסטים מספרי כלכלה ומדע המדינה לשנה א' שהם לא מבינים ("כשהרגולטור מתערב זה לא טוב..") לעומת השיטה המערבית הרווחות בארצות הברית בה המדינה (הרגולטור) דואג לכללי משחק הוגנים (יש בארה"ב מאות תקנות והסדרים לפעילות השוק, כן, שוק חפשי זה לא ג'ונגל). לרגולטור מותר לשנות את כללי המשחק ולתקן אותם לטובת פעילות שוק הוגנת יותר כשהשוק יוצא מכלל פעולה תקינה ו "להחזיר אותו למסלול" זה לא נקרא להתערב, זה בסדר, זה טוב, ובעיקר - בארץ צריך את זה עכשיו בשוק הדיור.
השבמחקדווקא דיור בהישג יד, דומה יותר לשפריץ של צבע,
השבמחקמהפתרונות האמיתיים שנדרשים.
הפתרון הנכון, לדעתי, הוא שינויים תקציביים נרחבים, שיכולים להפוך את הפריפריה הזולה למקום שכדאי לגור בו, גם לעניים וגם לעניים פחות.
דוגמא טובה היא עפולה. זוהי עיר שרמות המחירים בה שוות לכל נפש. אבל קשה מאוד למצוא עבודה בעפולה, והמצב רק יחמיר עם הסגירה המתוכננת של מפעל תדיראן קרייר ב-2010.
הפתרון של דיור בהישג יד באיזור המרכז רק מנציח את האפליה הנמשכת של הפריפריה הישראלית, שההשקעה בה, היא הפתרון הנכון יותר, לרבים מאוד מהחוליים של החברה שלנו.
הבעיה היא שרוגלציה בעבר, הרסה את שוק הדיור.
השבמחקהעיוותים ומחירי הדיור המטורפים היום, לא נובעים מחוסר רגולציה, אלא מעודף רגולציה - שרובה ככולה מטומטמת.
אני תומך ברגולציה, אבל ברגולציה חכמה.
כתבתי כבר פוסט בנושא:
תרגיל מתכונת נוגדת מציאות - מחירי השכירות בישראל:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=536931
האם אפשר יהיה לפרסם אותו גם כאן בבלוג?
גיל, הצעתי לך כבר לשתף פעולה. מה דעתך?
דור לוי
פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי
תודה על התגובות. לגיל - צריך להבטיח דיור בהישג יד בכל מקום, גם במרכז, אחרת במקום לחזק את הפריפריה, יעברו אליה כל אותן משפחות בעלות הכנסה נמוכה שלא יכולות להמשיך ולהתגורר במרכז וזה בטח לא יסייע לחיזוק רשויות חלשות יחסית בפריפריה. הצורך בדיור בהישג יד אינו תחליף למדיניות צמצום הפערים הקיימים בין המרכז והפריפריה, אלא מרכיב אחד בה, שחייב להתקיים במקביל להשקעה בישובים הקיימים בפריפריה.
השבמחקדור, אשמח לדעת איזו רגולציה קיימת היית מבטל?