רן מלמד מזכיר כי דיור בר השגה הוא כלי חברתי ולא אינטרסנטי

מאמר חשוב ונכון של רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, פורסם לפני מספר ימים בגלובס. זהו תוכן המאמר:

בהרצאה שנשאתי לפני מספר חודשים בפני תלמידי שנה ג' למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא חקיקה בתחום הדיור, דנו, איך אפשר שלא, גם בדיור בר השגה: איך אפשר לקדם אותו, מה תפקידה של המדינה, מה נדרש מהיזמים ובין השאר מה אומרים אלו שמבקשים את צורת הדיור הזו.
התשובה, כמה לא מפתיע, הייתה חדה וברורה. "לא נראה לי שאגור בשכונה שיכניסו בה גם דיירי דיור ציבורי", אמרה אחת התלמידות, אליה הצטרפו רבים מחבריה, "הם יורידו לי את ערך הדירה". היא, שנולדה וגדלה בנתניה, הוסיפה עוד פנינים הנוגעות לעובדה שתמיד יהיו אנשים עשירים ואנשים עניים ושחס וחלילה אסור לערבב ביניהם.

הזוגות הצעירים שוטפים את המדינה. על ימין ועל שמאל קמות התארגנויות של צעירים הדורשות דיור בר השגה, ועכשיו. האם הן מבינות מה הן מבקשות? האם מדובר בדרישה לגיטימית להורדת מחירי דירות כדי שגם משפחות צעירות בתחילת דרכן יוכלו להשתעבד למשכנתא ולביטחון לכאורה בבעלות על הבית, או שמא מדובר בטרנד אופנתי שמטרתו לאותת לממשלה ולהגיד - היי חבר'ה תתעוררו. שוק הדיור משתולל ואתם לא בשליטה.

כך או כך, כשמדברים על דיור בר השגה נדמה כי כמעט כל העוסקים בדבר לא ממש מדברים על כך שדיור בר השגה, בהשכרה או במכירה, צריך להיות אחד הפתרונות דווקא לאוכלוסיות מוחלשות.

פה בדיוק נמצאת הבעיה. האם אלו המדברים בהתלהבות כה רבה על דיור בר השגה אכן מתכוונים להתערבות ממשלתית שתביא לכך שאוכלוסיות מוחלשות תעבורנה לגור במתחמי דיור באיכות גבוהה כשהן משולבות באוכלוסיות חזקות יותר אשר יסייעו להן להתרומם ממעגל העוני?

דיור בר ההשגה אינו מאופיין רק בדירת מגורים באיכות בנייה טובה ובמחיר סביר, אלא גם בדירה בסביבת חיים טובה, עם תשתיות חינוך ובריאות מצוינות אשר מקדמות את כלל האוכלוסייה המתגוררת בה. נדמה לי שהתשובה מהרצליה אומרת הכל.

דיור בר השגה, להשכרה ולמכירה, נוצר בראש ובראשונה כדי לייצר פתרונות דיור מסוג חדש. פתרונות המתאימים לקבוצות באוכלוסיה שהפרוטה לא מצויה בכיסן, אבל גם הן זכאיות לדיור איכותי במחיר סביר ובאזור מגורים משופר, וגם עבור קבוצות המצויות בתחילת דרכן, והצפויות במהלך החיים לשדרג מעמדן. אי אפשר להפריד בין האוכלוסיות. אי אפשר לנסות וליצור גטאות.

הקבוצות הלוחמות היום בעד דיור בר השגה, הן חד ממדיות, חד צדדיות ולא שונות בהרבה מקבוצות הרכישה הבונות מגדלי יוקרה המיועדים לעשירים, לאנשי היי-טק, לרופאים או לטייסים. הן רק מבקשות שהמחיר יהיה יותר זול. הראייה שלהן צרה ומאד אישית ואף סקטוריאלית. הן בוודאי לא מדברות על שילוב אוכלוסיות וצמצום פערים - אחת המטרות המוצהרות של דיור בר השגה.

אני חושש כי דיור בר השגה יהפוך, מהר מאד, לעוד סוג של מתחמים עם ועדות קבלה שיסננו את הזכאים להתגורר במחיצתם.

דיור בר השגה נועד לתת לממשלה כלי לדאוג לאותם אלה שזכותם לבית שווה לכל אחד אחר אבל הם זקוקים לעזרה. הוא נועד לייצר פתרונות דיור שיתמודדו עם כישלונה של מערכת הדיור הציבורי ושיאפשרו לכל אזרח להרגיש בטוח תחת קורת הגג שלו מהיום הראשון לשהייתו בה.

בחזרה לבלוג

ארגונים חברתיים: לייעד את נכסי רשות הפיתוח לדיור בר-השגה במקום למכור אותם למרבה במחיר

ארגונים חברתיים תובעים משר השיכון ומראש הממשלה להפסיק את מכירת נכסי רשות הפיתוח ליזמים פרטיים ולייעד המבנים לדיור בר השגה לצעירים ולאוכלוסיות מוחלשות.

"על רקע המצוקה ההולכת וגואה בדיור בישראל והצורך בנקיטת צעדים חדשניים לגיבוש פתרונות בתחום, שתתחשב במגבלות הכלכליות והתקציביות של משרדי הממשלה האמונים על הנושא, אנו תובעים להורות על הפסקה מיידית של מכירת נכסי רשות הפיתוח לגורמים פרטיים עד להכנת תכנית על ידי משרד השיכון שתייעד, לפחות, חלק מנכסים אלו למטרות חברתיות ובמיוחד לצורך מתן פתרונות דיור לאוכלוסיות מוחלשות וזוגות צעירים".

ציטוט זה נלקח ממכתב, שנשלח לשר הבינוי והשיכון ע"י עו"ד רונית הרמתי-אלפרן ועו"ד שרון הורנשטיין מהקליניקה לזכויות אדם בחברה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בשמם ובשם המעבדה לתכנון עם הקהילה, המרכז לחקר העיר והאיזור בטכניון ועמותת "ידיד"- מרכזי זכויות בקהילה.

במכתב נטען כי המצב הנוכחי גורם לכך שמתבצעת מכירה כוללת של נכסים אלה ליזמים פרטיים וזאת על חשבון זכויותיהן של משפחות המתגוררות בחלק מהנכסים או כאלה שממתינים היום לדיור ציבורי. הארגונים סבורים כי יש לאפשר לרשויות המקומיות לנצל נכסים אלו לשם מחוסרי דיור מקומיים, תוך לימוד מדגמים חדשים בעולם של שיתוף פעולה עם המגזר העסקי והמגזר ללא מטרות רווח.

עוד צויין במכתב, כי "על אף ההכרה של הגופים האמונים על השיכון בישראל בחובתם ליזום פיתרון כולל לבעיית הדיור הציבורי והדיור בהישג יד, מוצאים, חדשות לבקרים, מכרזים לרכישת נכסי רשות הפיתוח, ומלאי הדירות הולך ומידלדל. על מנת שלתוכנית המוצעת יהא סיכוי להתממש, יש למשוך את המכרזים התלויים ועומדים בהווה, למעט הליכי מכירה לדיירים בנכסים אלו, עד שיינתן סיכוי למימוש תוכנית חברתית על ידי משרד השיכון. אם לא תיעצר המכירה בשלב זה, ייווצר מצב שבו לא יהיו נכסים שעליהם תיושם התכנית החדשה."

הארגונים מדגישים כי נכסי רשות הפיתוח הם בבחינת "הון חברתי" – נכסים שהם פוטנציאל יחידות דיור שאינם שייכים לגוף פרטי. כיום, נכסי רשות הפיתוח מוצעים במכרזים לרכישה על פי החלטות ממ"י. מרבית הדיירים המתגוררים בנכסים אינם יכולים לרכוש נכסים אלו והמכרזים מופנים למגזר היזמות הפרטית. לדעת הארגונים, מעבר רשות הפיתוח לידי משרד השיכון מהווה חלון הזדמנויות לתכנן ייעוד חברתי לחלק מנכסים אלו, באופן שייצר מאגר נוסף של דיור בהישג יד ויהיה בידו לתת מענה לחלק ממצוקת הדיור. המשך מכירתם של נכסים אלו ללא תכנון מקדמי יסתום את הגולל על אפשרות אחרונה זו.

הארגונים מציינים כי תביעתם עולה בקנה אחד עם תיקון 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל, הקובע כי הרשות תפעל ל"הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר-השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים".

לקריאת המכתב לחצו כאן

חזרה לבלוג