משבר הדיור בישראל הולך ומחמיר. שכבות הולכות וגדלות בציבור מתקשות לעמוד בנטל עלויות הדיור. למצב זה השלכות קשות על השוויון בחברה הישראלית. אנו, קואליציה של ארגונים חברתיים ואקדמיים, החלטנו לפעול לשינוי המצב. בבלוג זה תוכלו ללמוד על פעילותנו.
כחלק מהמדיניות הממשלתית להרחיב את היצע הדיור, התקבלו לאחרונה מספר הצעות החלטה לדיון במועצת מקרקעי ישראל אשר נועדו לתמרץ את הרשויות המקומיות לתמרץ בנייה חדשה למגורים.
הקואליציה לדיור בהישג יד בישראל מברכת על הצעדים להגדלת היצע הדיור, אולם קוראת למנהל לדאוג כי ההיצע החדש ייתן מגוון פתרונות לאוכלוסיות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה.
תוצאות ההחלטה אם תתקבלנה ללא קביעת המנגנון הנ"ל, תהיינה עידוד של בניית דירות גדולות ויקרות - דבר הנוגד את הצהרות הממשלה בעניין. את הצעות ההחלטה ניתן לראותכאן.
ביום 25.5.11 הגישה הקואליציה לדיור בהישג יד את הערותיה לתזכיר חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת המגורים (וועדות לדיור לאומי), שמטרתו מתן מענה למצוקת הדיור באמצעות זירוז הליכי אישור תכניות בנייה למגורים.
הקואליציה מזהירה כי ללא מדיניות לתמהיל חברתי, תכנית הוד"לים עלולה להנציח את חוסר השיוויון וההדרה החברתית הקיימים כיום בתחום המגורים. הקואליציה מציעה להכניס לסעיפי החוק הוראות בדבר הכללת דיור בר השגה לאוכלוסיות הזקוקות לכך, שיבטיחו דיור בתמהיל חברתי ויעצרו את דחיקתה של אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה -בינונית לשוליים. מצ"ב מכתב הערות הקואליצייה לתזכיר חוק הודלים :
מצ"ב חוזר מנכ"ל משרד הפנים הנותן תוקף רשמי להחלטה לחייב 20% דירות קטנות בתכניות הבנייה החדשות.
הקואליציה לדיור בהישג יד התריעה לא מעט בעבר בפניותיה על כך שהדירות החדשות הן גדולות מאוד ויקרות ומדירות שכבות שונות בחברה אשר אינן יכולות להרשות לעצמן דירות אלו.
מאמר אורח באדיבות חברת מועצת העיר תל אביב , תמר זנדברג, שהופיע לראשונה בבלוג שלה "בככר מול השמש"
התכנית העירונית לדיור בר השגה התקדמה אתמול עוד שלב. הנהלת עיריית תל אביב יפו דנה אתמול בקריטריונים לזכאות לפרוייקטים לדיור בר השגה בעיר.
תקציר הפרקים הקודמים: דיור בר השגה הועלה לראשונה בקדנציה הקודמת ע"י חברת המועצה דאז (היום סגנית ראש העירייה) מיטל להבי ממרצ. המושג לא היה מוכר אז והיה נשמע זר לאוזן, אולם אקדמאים ופעילים כבר החלו להבין שמרכיב הדיור הוא משמעותי ביותר הן בהוצאה של משק בית והן בקביעת שורה של מאפיינים חברתיים אחרים. המקום בו גרים תושבי העיר אינו קובע רק את סביבת המגורים, אלא גם את החינוך שיקבלו ילדיהם, את הנגישות למוסדות בריאות, רווחה ותרבות, את הסביבה החברתית ועוד. כלל האצבע עליו הוצבע היה כי מרכיב הדיור לא יעלה על 25-30% מההכנסת הפנויה של משק בית. בנוסף, כאשר מבצעים התערבות רגולטיבית בשוק הדיור, אחד המרכיבים העיקריים הוא שמירה על ההטרוגניות של האוכלוסיה.
בקדנציה הקודמת הוקמה ועדה בראשות סגן ראש העירייה ארנון גלעדי, אשר נעזר ביועצים מקצועיים בראשות המתכננת ד"ר אמילי סילברמן והכלכלן ד"ר אהוד פסטרנק, וביחידה לתכנון אסטרטגי במנהל ההנדסה בראשות תמי גבריאלי. הוועדה התוותה את המתווה העירוני לדיור בר השגה, וסייעה רבות בהחדרת המושג לשיח העירוני.
נושא דיור בר השגה היה חלק מרכזי מהקמפיין של סיעת מרצ לקראת הבחירות המוניציפליות האחרונות, והיווה מרכיב משמעותי בהסכם הקואליציוני עם כניסתנו לקואליציה. בתחילת הקדנציה ניהלנו קרב פוליטי על הקמתה מחדש של הוועדה לדיור בר השגה, ועל החאייתו של הטיפול בנושא והתקדמותו לקראת ביצוע.
בשנתיים האחרונות נראה היה שדברים מתחילים לזוז, והוקם צוות עירוני שעבד על הנושא בריכוזה של המתכננת רות שר-שלום, והתקדם מאוד הן בהתוויית הקווים המנחים, והן בעבודה קונקרטית על מתחמים, כלים תכנוניים וכלכליים, תיקוני חקיקה נדרשים ועוד.
הפרוייקטים הראשונים המיועדים לדיור בר השגה ייצאו על קרקע עירונית, למשל פרוייקט גני שפירא (70 יחידות דיור, 45 מתוכן לדיור בר השגה), פרוייקט שוק העליה (144 יחידות דיור, 30% מתוכן דיור בר השגה), פקוייקט לוחמי גליפולי ביד אליהו, מיכאלאנג'לו ביפו ועוד.
הדמיית פרוייקט שוק העליה
הוועדה המקומית פועלת להכניס קריטריונים של דיור בר השגה גם לפרוייקט השוק הסיטונאי במרכז תל אביב, וכן ליצירת המכשירים הכלכליים שימשכו יזמים פרטיים להצטרף למסלול של דיור בר השגה, למשל במגדל ארלוזולוב (באיזור הרכבת) המשווק תחת הכותרת "מגדל הצעירים".
הקריטריונים שנדונו בישיבה אתמול:
זכאים שאין בבעלותם דירה אחרת או חלק מדירה תושבות ותושבי תל אביב יפו במשך חמש שנים לפחות עד גיל 45 הכנסה חודשית ברוטו למשק בית שאינה עולה על השכר הממוצע בעשירון השביעי (כ-14.400 ברוטו למשק בית). הצהרת הון על נכסי נדל"ן, כלי רכב, פקדונות וכו'. מיצוי כושר השתכרות: שלפחות אחד הבגירים במשק הבית עובד במשרה מלאה או בעל תיק עצמאי במס הכנסה. דירות מעל 60 מ"ר יוקצו למשק בית שיש בו לפחות ילד אחד.
הדירות יוקצו בהגרלה בין כל הזכאים העומדים בתנאים אלה. ברוב הפרוייקטים יוקצו הדירות להשכרה למשך עשר שנים בתנאים האלה. התנאים יאושרו במועצת העירייה ויוכלו להשתנות רק על ידה. קריטריונים אלה יחולו גם על הפרוייקטים ביזמות פרטית.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאוכלוסיה הערבית ביפו, שהיא פחות ניידת במרחב העירוני והלאומי וזקוקה לפתרונות דיור ביפו עצמה. עליית המחירים ביפו מאיימת עליה באופן מיוחד. ייעשה מאמץ עירוני בשילוב עם מאמץ ממשלתי לתת מענה למצוקת הדיור הייחודית של אוכלוסיה זו.
אין ספק, שזהו עידן חדש בדאגה הציבורית לדיור בתל אביב יפו. אני גאה לקחת חלק בפרוייקט החשוב, ומקווה שהוא יצמח ויגדל להיות מענה אמיתי בשוק הדיור
הנכם מוזמנים לכנס בנושא "התחדשות עירונית, חזון עירוני והעצמת ההון האנושי בישראל". הכנס יערך ב-30 למאי, בין השעות 16:00-20:30 באוניברסיטת תל אביב. את הקואליציה לדיור בהישג יד ייצג בכנס עו"דגיל גן מור.
עם התחדשות מושב הכנסת תתכנס וועדה מיוחדת פנים וכלכלה הדנה בחוק התכנון והבנייה החדש. הוועדה תדון בסעיפים העוסקים בתכניות מתאר. לקראת הדיון פנתה הקואליציה ליו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי, וביקשה להוסיף לחוק הוראות שיבטיחו כי מוסדות התכנון יתייחסו בתכניות לצורך של דיור בר השגה ודיור בתמהיל חברתי ושיהיו למוסדות התכנון סמכויות מספקות לצורך כך.
ההחלטה לבנות דירות לקשישים נזקקים, היא פתרון חלקי בלבד לבעיות של מחוסרי הדיור בישראל. יום השואה מחדד את השאלה כיצד המדינה מסייעת לאזרחיה הוותיקים. התשובה: בצורה נקודתית ולא מספקת
השאלה כיצד המדינה מסייעת לאזרחיה הוותיקים - מתחדדת על אחת כמה וכמה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. רק אתמול (א') דווח, כי 60 אלף מתוך 208 אלף ניצולי שואה החיים בישראל - הם נזקקים. למרות זאת, השנה, אולי בשונה מהעבר, יש סיבה לחשוב שאנחנו בדרך הנכונה.
לפני כחודש אישרה הממשלה בנייהשל 5,000 יחידות דיור עבור קשישיםנזקקים, הזכאים לסיוע בשכר דירה וממתינים לדיור ציבורי. בהתאם להחלטה, רשויות מקומיות או מוסדות לאומיים דוגמת הסוכנות היהודית, המחזיקים בקרקעות שיועדו לשימוש ציבורי, יוכלו להקים מבני דיור לקשישים הזכאים לסיוע בשכר דירה, בהתאם לקריטריונים והחלטות של מינהל מקרקעי ישראל.
יוזמה זו מוצדקת וראויה, שכן ההנחה לפיה כוחות השוק יובילו לאספקת דיור הולם לכל, מוכיחה עצמה שוב ושוב כשגויה ונראה, שהמדינה מתחילה להפנים כי עליה להיות אחראית לשוק הדיור ולצרכי מיעוטי היכולת.
אבל מדובר בפתרון חלקי ביותר. כאשר מדובר על בעיית מחוסרי הדיור בישראל עולה בעיה כפולה. ראשית, חסר מידע מהימן ומדויק לגבי נתונים בסיסיים בתחום, לרבות מספרם האמיתי של מחוסרי הדיור, אחוז בעלי הבתים בישראל, מספר המפונים מדירות מדי שנה וכדומה. שנית, לא קיימת בשלב זה תפיסה כוללת של מדיניות דיור נכונה לישראל.
המדינה מתנערת שתי בעיות אלה קשורות כמובן, שכן בהיעדר מידע מלא ומהימן, קשה לסמן את הבעיות באופן מדויק וממילא קשה להציע פתרונות כוללים. כתוצאה מהמצב הקיים, הפעילות כיום מתמקדת במתן פתרונות נקודתיים ובמאבקים בנושאים מתוחמים ומוגבלים, ללא ראיה מערכתית ומדיניות כוללת.
בשנים האחרונות ניכר, שהמדינה הולכת ומתנערת מחובתה לספק קורת גג לאזרחיה. מעורבותה בשוק הדיור הצטמצמה רק למספר מועט של נזקקים וכתוצאה, מספר המשפחות שזכו לסיוע הלך ופחת, זאת לצד העדר בנייה חדשה לדיור ציבורי והתרוקנות מלאי הדיור הציבורי הקיים.
בנוסף, תקציבי משרד השיכון קוצצו באופן ניכר.תקציב משרד השיכון, שהיווה ב-1999 4.5% מתקציב המדינה, ירד בשנת 2008 ל-1.6% מהתקציב.
מצד שני, השוק הפרטי מספק בעיקר דיור יוקרה ולא נותן מענה מספק לצרכים חברתיים של אוכלוסיות שונות, ביניהן משפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה. כך, גם משפחות בעלות הכנסה ממוצעת מתקשות היום למצוא פתרונות דיור הולמים, כאשר עלויות הדיור תורמות ליצירת ריכוזי עוני ולהפרדה חברתית על בסיס רמת הכנסה.
טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם עד שנה הבאה, ימצאו זמן לגבש מדיניות דיור כוללת במסגרתה ימצאו פתרונות אמיתיים, כוללים ומספקים, לכלל האוכלוסיות הנזקקות בישראל.
עו"ד רויטל ברילנשטיין היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי.
מלמטה למעלה - מקדמים דיור בר השגה בישראל: סרטון של הקואליציה והטלוויזיה החברתית
הרצאה במאהל המחאה על דיור בר השגה
גם כך יכול להיראות דיור בר השגה
בפרויקט היפה הזה בלונדון מתגוררות משפחות עם הכנסה נמוכה לצד משפחות עם הכנסה בינונית וגבוהה. בלונדון מוטלת חובה לשלב 35%-50% דיור בהישג יד בכל בניה חדשה (צילום: אמילי סילברמן)
