דפים

יום שלישי, 17 במאי 2011

דיור בר השגה- צעד נוסף קדימה \ תמר זנדברג

מאמר אורח באדיבות חברת מועצת העיר תל אביב , תמר זנדברג, שהופיע לראשונה בבלוג שלה "בככר מול השמש"

התכנית העירונית לדיור בר השגה התקדמה אתמול עוד שלב. הנהלת עיריית תל אביב יפו דנה אתמול בקריטריונים לזכאות לפרוייקטים לדיור בר השגה בעיר.

תקציר הפרקים הקודמים: דיור בר השגה הועלה לראשונה בקדנציה הקודמת ע"י חברת המועצה דאז (היום סגנית ראש העירייה) מיטל להבי ממרצ. המושג לא היה מוכר אז והיה נשמע זר לאוזן, אולם אקדמאים ופעילים כבר החלו להבין שמרכיב הדיור הוא משמעותי ביותר הן בהוצאה של משק בית והן בקביעת שורה של מאפיינים חברתיים אחרים. המקום בו גרים תושבי העיר אינו קובע רק את סביבת המגורים, אלא גם את החינוך שיקבלו ילדיהם, את הנגישות למוסדות בריאות, רווחה ותרבות, את הסביבה החברתית ועוד. כלל האצבע עליו הוצבע היה כי מרכיב הדיור לא יעלה על 25-30% מההכנסת הפנויה של משק בית. בנוסף, כאשר מבצעים התערבות רגולטיבית בשוק הדיור, אחד המרכיבים העיקריים הוא שמירה על ההטרוגניות של האוכלוסיה.

בקדנציה הקודמת הוקמה ועדה בראשות סגן ראש העירייה ארנון גלעדי, אשר נעזר ביועצים מקצועיים בראשות המתכננת ד"ר אמילי סילברמן והכלכלן ד"ר אהוד פסטרנק, וביחידה לתכנון אסטרטגי במנהל ההנדסה בראשות תמי גבריאלי. הוועדה התוותה את המתווה העירוני לדיור בר השגה, וסייעה רבות בהחדרת המושג לשיח העירוני.

נושא דיור בר השגה היה חלק מרכזי מהקמפיין של סיעת מרצ לקראת הבחירות המוניציפליות האחרונות, והיווה מרכיב משמעותי בהסכם הקואליציוני עם כניסתנו לקואליציה. בתחילת הקדנציה ניהלנו קרב פוליטי על הקמתה מחדש של הוועדה לדיור בר השגה, ועל החאייתו של הטיפול בנושא והתקדמותו לקראת ביצוע.

בשנתיים האחרונות נראה היה שדברים מתחילים לזוז, והוקם צוות עירוני שעבד על הנושא בריכוזה של המתכננת רות שר-שלום, והתקדם מאוד הן בהתוויית הקווים המנחים, והן בעבודה קונקרטית על מתחמים, כלים תכנוניים וכלכליים, תיקוני חקיקה נדרשים ועוד.

הפרוייקטים הראשונים המיועדים לדיור בר השגה ייצאו על קרקע עירונית, למשל פרוייקט גני שפירא (70 יחידות דיור, 45 מתוכן לדיור בר השגה), פרוייקט שוק העליה (144 יחידות דיור, 30% מתוכן דיור בר השגה), פקוייקט לוחמי גליפולי ביד אליהו, מיכאלאנג'לו ביפו ועוד.







הדמיית פרוייקט שוק העליה

הוועדה המקומית פועלת להכניס קריטריונים של דיור בר השגה גם לפרוייקט השוק הסיטונאי במרכז תל אביב, וכן ליצירת המכשירים הכלכליים שימשכו יזמים פרטיים להצטרף למסלול של דיור בר השגה, למשל במגדל ארלוזולוב (באיזור הרכבת) המשווק תחת הכותרת "מגדל הצעירים".

הקריטריונים שנדונו בישיבה אתמול:

זכאים שאין בבעלותם דירה אחרת או חלק מדירה
תושבות ותושבי תל אביב יפו במשך חמש שנים לפחות
עד גיל 45
הכנסה חודשית ברוטו למשק בית שאינה עולה על השכר הממוצע בעשירון השביעי (כ-14.400 ברוטו למשק בית).
הצהרת הון על נכסי נדל"ן, כלי רכב, פקדונות וכו'.
מיצוי כושר השתכרות: שלפחות אחד הבגירים במשק הבית עובד במשרה מלאה או בעל תיק עצמאי במס הכנסה.
דירות מעל 60 מ"ר יוקצו למשק בית שיש בו לפחות ילד אחד.

הדירות יוקצו בהגרלה בין כל הזכאים העומדים בתנאים אלה. ברוב הפרוייקטים יוקצו הדירות להשכרה למשך עשר שנים בתנאים האלה. התנאים יאושרו במועצת העירייה ויוכלו להשתנות רק על ידה. קריטריונים אלה יחולו גם על הפרוייקטים ביזמות פרטית.

תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאוכלוסיה הערבית ביפו, שהיא פחות ניידת במרחב העירוני והלאומי וזקוקה לפתרונות דיור ביפו עצמה. עליית המחירים ביפו מאיימת עליה באופן מיוחד. ייעשה מאמץ עירוני בשילוב עם מאמץ ממשלתי לתת מענה למצוקת הדיור הייחודית של אוכלוסיה זו.

אין ספק, שזהו עידן חדש בדאגה הציבורית לדיור בתל אביב יפו. אני גאה לקחת חלק בפרוייקט החשוב, ומקווה שהוא יצמח ויגדל להיות מענה אמיתי בשוק הדיור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה