שוב הדיור בראש הכותרות, שוב נשלפת תוכנית חירום ושוב מבקשים לכפות אותה בבהילות, בלי לשתף את הציבור, את האקדמיה ואת החברה האזרחית, וכרגיל - התוכנית הזאת מעוררת מהומה והתנגדות. השם מדליק - ועדות דיור לאומיות או בקיצור וד"ל.
צודק ראש הממשלה כי קיים פער ממשי ומצטבר של 50 אלף יח"ד, בין המלאי הקיים לבין צרכי האוכלוסייה, והוא מהווה את אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור. צעדים אחרים שננקטו עד כה, כמו חילוץ תוכניות תקועות או הגברת השיווקים הם חשובים. עם זאת, שוב התוכנית כושלת בנקודה המהותית: היא מתייחסת רק להגדלת היצע הדיור ולא לסוג הדיור, מחירו וההשלכותיו החברתיות-מרחביות - דבר שצריך להתברר במסגרת הליכי התכנון.
הצעת המחליטים מובאת כאן כשירות לציבור ולהגברת השקיפות. לקריאה מיטבית לחצו על full
אמנם הממשלה החליטה לדרוש כי 20% מהדירות שיתוכננו יהיו דירות קטנות, צעד חיוני אך בוודאי שרחוק מלספק. הממשלה שוב נכשלת בקביעת היעדים החברתיים בתחום הדיור. שוב אין התייחסות לדיור בר השגה ולדיור ציבורי, ושילובו בשכונות הטרוגניות לבעלי הכנסה מגוונת ככלי לצמצום פערים חברתיים וקיטוב, מניעת היווצרות ריכוזי עוני, והגברת שוויון ההזדמנויות של משפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה.
חשוב להזכיר כי הקואליציה לקידום דיור בהישג יד תומכת בתעדוף תוכניות למגורים, ובלבד שהן כוללות דיור בר השגה ודיור בתמהיל חברתי, והכול - במסגרת מוסדות התכנון. הצעה זו הינה חלק משורה של תיקוני חקיקה שנכללים בהצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - דיור בר השגה), אשר הוגשה על ידי שורה מכובדת של חברי כנסת משמאל ומימין, ואשר הקואליציה עזרה בניסוחה ובגיבושה. מנגד - התוכנית הממשלתית לא מתייחסת לטיב ולמהות תוכניות המתאר שיקודמו במסלול המהיר, ולכאורה ניתן יהיה לקדם במהירות, וללא יכולת אמיתית של הציבור להתנגד, גם תוכניות לשכונות הומוגניות ויוקרתיות, שינציחו את המצוקה של מחוסרי הדיור שאינם נמנים על העשירונים העליונים, וינציחו את ההפרדה המרחבית בין עשירים לעניים בישראל, על כל נזקיה החמורים.
לכן האצת הבניה למגורים על ידי ועדות מיוחדיות לדיור, שימנעו הליך תכנוני תקין, אינה נראית לי כפתרון טוב. הליך תכנוני טוב ואחראי לוקח יותר זמן אך יכול למנוע בכיה לדורות. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה הזכירו בימים האחרונים, כי הוועדות המיוחדות שהוקמו להאצת הבניה בשנות ה-90 (הול"לים) יצרו בעיות תכנוניות קשות דוגמת שכונת 'עין חמד' בקרבת ירושלים שבוצעה ללא פתרון תחבורתי מאושר ועד היום מחוברת לכביש י-ם ת"א בכביש לא מוסדר, שכונת גני יער בלוד שנבנתה בניתוק גיאוגרפי מהעיר ותוכננה ללא שטחים ציבוריים, או שכונת ה'גמל' במצפה רמון שתוכננה בשטח רגיש על שפת מכתש רמון וכעת מתבצעים מהלכים לשנותה.
יתר על כן, נראה שהמפתח להאצת הבניה למגורים דווקא אינו בתחום התכנון. מוסכם על כולם כי יש להפנות יותר כ"א למוסדות התכנון, ובמיוחד לצורכי מערך הרישוי, אך יש כיום, לפי נתוני מנהל מקרקעי ישראל 280,000 יחידות דיור בהליכי תכנון מפורט, וכ- 160,000 יחידות דיור מאושרות בקרקע ציבורית שאינן ממומשות. כלומר - סיבות אחרות, שאינן קשורות בהליכי התכנון, מאיטות את הבניה למגורים, ויש להתרכז בהן.
הכותב הוא ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח בישראל
צודק ראש הממשלה כי קיים פער ממשי ומצטבר של 50 אלף יח"ד, בין המלאי הקיים לבין צרכי האוכלוסייה, והוא מהווה את אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור. צעדים אחרים שננקטו עד כה, כמו חילוץ תוכניות תקועות או הגברת השיווקים הם חשובים. עם זאת, שוב התוכנית כושלת בנקודה המהותית: היא מתייחסת רק להגדלת היצע הדיור ולא לסוג הדיור, מחירו וההשלכותיו החברתיות-מרחביות - דבר שצריך להתברר במסגרת הליכי התכנון.
הצעת המחליטים מובאת כאן כשירות לציבור ולהגברת השקיפות. לקריאה מיטבית לחצו על full
אמנם הממשלה החליטה לדרוש כי 20% מהדירות שיתוכננו יהיו דירות קטנות, צעד חיוני אך בוודאי שרחוק מלספק. הממשלה שוב נכשלת בקביעת היעדים החברתיים בתחום הדיור. שוב אין התייחסות לדיור בר השגה ולדיור ציבורי, ושילובו בשכונות הטרוגניות לבעלי הכנסה מגוונת ככלי לצמצום פערים חברתיים וקיטוב, מניעת היווצרות ריכוזי עוני, והגברת שוויון ההזדמנויות של משפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה.
חשוב להזכיר כי הקואליציה לקידום דיור בהישג יד תומכת בתעדוף תוכניות למגורים, ובלבד שהן כוללות דיור בר השגה ודיור בתמהיל חברתי, והכול - במסגרת מוסדות התכנון. הצעה זו הינה חלק משורה של תיקוני חקיקה שנכללים בהצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - דיור בר השגה), אשר הוגשה על ידי שורה מכובדת של חברי כנסת משמאל ומימין, ואשר הקואליציה עזרה בניסוחה ובגיבושה. מנגד - התוכנית הממשלתית לא מתייחסת לטיב ולמהות תוכניות המתאר שיקודמו במסלול המהיר, ולכאורה ניתן יהיה לקדם במהירות, וללא יכולת אמיתית של הציבור להתנגד, גם תוכניות לשכונות הומוגניות ויוקרתיות, שינציחו את המצוקה של מחוסרי הדיור שאינם נמנים על העשירונים העליונים, וינציחו את ההפרדה המרחבית בין עשירים לעניים בישראל, על כל נזקיה החמורים.
לכן האצת הבניה למגורים על ידי ועדות מיוחדיות לדיור, שימנעו הליך תכנוני תקין, אינה נראית לי כפתרון טוב. הליך תכנוני טוב ואחראי לוקח יותר זמן אך יכול למנוע בכיה לדורות. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה הזכירו בימים האחרונים, כי הוועדות המיוחדות שהוקמו להאצת הבניה בשנות ה-90 (הול"לים) יצרו בעיות תכנוניות קשות דוגמת שכונת 'עין חמד' בקרבת ירושלים שבוצעה ללא פתרון תחבורתי מאושר ועד היום מחוברת לכביש י-ם ת"א בכביש לא מוסדר, שכונת גני יער בלוד שנבנתה בניתוק גיאוגרפי מהעיר ותוכננה ללא שטחים ציבוריים, או שכונת ה'גמל' במצפה רמון שתוכננה בשטח רגיש על שפת מכתש רמון וכעת מתבצעים מהלכים לשנותה.
יתר על כן, נראה שהמפתח להאצת הבניה למגורים דווקא אינו בתחום התכנון. מוסכם על כולם כי יש להפנות יותר כ"א למוסדות התכנון, ובמיוחד לצורכי מערך הרישוי, אך יש כיום, לפי נתוני מנהל מקרקעי ישראל 280,000 יחידות דיור בהליכי תכנון מפורט, וכ- 160,000 יחידות דיור מאושרות בקרקע ציבורית שאינן ממומשות. כלומר - סיבות אחרות, שאינן קשורות בהליכי התכנון, מאיטות את הבניה למגורים, ויש להתרכז בהן.
הכותב הוא ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה