המאמר פורסם לראשונה באתר TheMarker
המושג "דיור בהישג יד" הוא מושג חברתי במהותו, שמתקבע והולך כתפישה שעיקרה דיור לצעירים. אלא שיש להרחיב את היריעה. על ההגדרה להתייחס גם לצרכים של קבוצות אוכלוסייה נוספות, אשר ידן אינה משגת לרכוש או לשכור דיור הולם, ולחשיבות הרבה שביצירת אזורי מגורים המשלבים משקי בית בעלי רקע ורמת הכנסה מגוונים באותם מתחמים ואף באותם מבנים, אלה לצד אלה.
קשה להפריז בחשיבותו של הדיור כזכות בסיסית וכצורך אנושי וחברתי. דיור הולם וסביבת מגורים נאותה משפיעים באופן ניכר על מרחב האפשרויות וההזדמנויות של התושבים ומשליכים על מידת נגישותם לתשתיות ולשירותים ראויים כמו חינוך, בריאות ותעסוקה. למדיניות דיור יש גם השלכות מרחיקות לכת על פניה של העיר, ולמעשה על החברה כולה. בכוחה להעצים פערים חברתיים או לצמצמם, למנוע התהוותם של ריכוזי עוני או להנציחם.
ואכן, במדינות רבות התפתחה זה כבר מדיניות דיור מכילה, המכירה בחשיבות שילובן של קבוצות אוכלוסייה ברמות הכנסה שונות ורקע מגוון באותה סביבת מגורים. כך יכולים גם אנשים שהכנסתם בינונית-נמוכה ליהנות משלל השירותים וההזדמנויות שאזורים אמידים יותר מציעים.
בישראל, לעומת זאת, מתגבשת והולכת, כאמור, תפישה צרה ובלתי מספקת. תוכנית לרובע מגורים חדש בצפון מערב תל אביב, שעתיד לכלול כ-12 אלף יחידות דיור חדשות, מגלמת הלכה למעשה את הכוונות הטובות בקידומו של דיור בהישג יד, ובה בעת - את הפגמים המהותיים בתפישה הרווחת כיום בנושא זה.
הוועדה המחוזית של מחוז תל אביב דרשה מעיריית תל אביב-יפו לכלול הוראות מפורשות ליצירת דיור בהישג יד, כחלק מהתוכנית. העירייה נרתמה למשימה והציעה פתרון הכולל, בין היתר, מגרש מיוחד "בעל אופי ציבורי לדיור בר-השגה עירוני" שבו 360 דירות בהישג יד מתוך 2,160 . הצעה זו משמעה יצירת מובלעת נפרדת עבור תושבים נזקקים, ובה דירות קטנות בלבד בצפיפות מופרזת. בכך היא מנציחה למעשה את אותה הפרדה - נחלת העבר של אוכלוסיות בעלות הכנסה בינונית עד נמוכה, על כל השלכותיה.
תוכנית המתאר לרובע האמור הופקדה באחרונה להתנגדויות הציבור. מטרתה היא להכין תשתית תכנונית שתאפשר את המשך הרצף העירוני של העיר הגדולה לכיוון צפון. קיומו של רצף עירוני חי ותוסס מותנה, במידה רבה, במרקם עירוני מגוון ובאינטגרציה מרחבית של קבוצות אוכלוסייה שונות. לפיכך, יש לוודא בראש ובראשונה שהתוכנית תכלול יחידות דיור בהישג יד בגדלים שונים, אשר יציעו פתרון מגורים למגוון רחב של משקי בית.
בנוסף, יש לפזר את הדירות בהישג יד על פני כל המרחב התכנוני, בצפיפות סבירה ואחידה, כדי למנוע היווצרותן של מובלעות מוזנחות, המבדילות בין קבוצת דיירים אחת לאחרת.
ההכרעה נמצאת כעת בידי הרשויות: האם להסתפק בכוונות טובות, או לשפר את הוראות התוכנית כדי להבטיח שהדיור בהישג יד שייכלל בה יציע מענה כלכלי וחברתי של ממש למגוון קבוצות אוכלוסייה. אם כך ייעשו הדברים, זו תהיה תחילתו של שינוי אמיתי במדיניות הדיור בישראל.
הכותבת היא אדריכלית בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, וחברה בקואליציה לקידום דיור בהישג יד בישראל
המושג "דיור בהישג יד" הוא מושג חברתי במהותו, שמתקבע והולך כתפישה שעיקרה דיור לצעירים. אלא שיש להרחיב את היריעה. על ההגדרה להתייחס גם לצרכים של קבוצות אוכלוסייה נוספות, אשר ידן אינה משגת לרכוש או לשכור דיור הולם, ולחשיבות הרבה שביצירת אזורי מגורים המשלבים משקי בית בעלי רקע ורמת הכנסה מגוונים באותם מתחמים ואף באותם מבנים, אלה לצד אלה.
קשה להפריז בחשיבותו של הדיור כזכות בסיסית וכצורך אנושי וחברתי. דיור הולם וסביבת מגורים נאותה משפיעים באופן ניכר על מרחב האפשרויות וההזדמנויות של התושבים ומשליכים על מידת נגישותם לתשתיות ולשירותים ראויים כמו חינוך, בריאות ותעסוקה. למדיניות דיור יש גם השלכות מרחיקות לכת על פניה של העיר, ולמעשה על החברה כולה. בכוחה להעצים פערים חברתיים או לצמצמם, למנוע התהוותם של ריכוזי עוני או להנציחם.
ואכן, במדינות רבות התפתחה זה כבר מדיניות דיור מכילה, המכירה בחשיבות שילובן של קבוצות אוכלוסייה ברמות הכנסה שונות ורקע מגוון באותה סביבת מגורים. כך יכולים גם אנשים שהכנסתם בינונית-נמוכה ליהנות משלל השירותים וההזדמנויות שאזורים אמידים יותר מציעים.
בישראל, לעומת זאת, מתגבשת והולכת, כאמור, תפישה צרה ובלתי מספקת. תוכנית לרובע מגורים חדש בצפון מערב תל אביב, שעתיד לכלול כ-12 אלף יחידות דיור חדשות, מגלמת הלכה למעשה את הכוונות הטובות בקידומו של דיור בהישג יד, ובה בעת - את הפגמים המהותיים בתפישה הרווחת כיום בנושא זה.
הוועדה המחוזית של מחוז תל אביב דרשה מעיריית תל אביב-יפו לכלול הוראות מפורשות ליצירת דיור בהישג יד, כחלק מהתוכנית. העירייה נרתמה למשימה והציעה פתרון הכולל, בין היתר, מגרש מיוחד "בעל אופי ציבורי לדיור בר-השגה עירוני" שבו 360 דירות בהישג יד מתוך 2,160 . הצעה זו משמעה יצירת מובלעת נפרדת עבור תושבים נזקקים, ובה דירות קטנות בלבד בצפיפות מופרזת. בכך היא מנציחה למעשה את אותה הפרדה - נחלת העבר של אוכלוסיות בעלות הכנסה בינונית עד נמוכה, על כל השלכותיה.
תוכנית המתאר לרובע האמור הופקדה באחרונה להתנגדויות הציבור. מטרתה היא להכין תשתית תכנונית שתאפשר את המשך הרצף העירוני של העיר הגדולה לכיוון צפון. קיומו של רצף עירוני חי ותוסס מותנה, במידה רבה, במרקם עירוני מגוון ובאינטגרציה מרחבית של קבוצות אוכלוסייה שונות. לפיכך, יש לוודא בראש ובראשונה שהתוכנית תכלול יחידות דיור בהישג יד בגדלים שונים, אשר יציעו פתרון מגורים למגוון רחב של משקי בית.
בנוסף, יש לפזר את הדירות בהישג יד על פני כל המרחב התכנוני, בצפיפות סבירה ואחידה, כדי למנוע היווצרותן של מובלעות מוזנחות, המבדילות בין קבוצת דיירים אחת לאחרת.
ההכרעה נמצאת כעת בידי הרשויות: האם להסתפק בכוונות טובות, או לשפר את הוראות התוכנית כדי להבטיח שהדיור בהישג יד שייכלל בה יציע מענה כלכלי וחברתי של ממש למגוון קבוצות אוכלוסייה. אם כך ייעשו הדברים, זו תהיה תחילתו של שינוי אמיתי במדיניות הדיור בישראל.
הכותבת היא אדריכלית בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, וחברה בקואליציה לקידום דיור בהישג יד בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה