לאחרונה צצו להן כפטריות לאחר הגשם יוזמות שונות של רשויות מקומיות ל"דיור בר השגה" עבור צעירים תושבי העיר. למשל, בירושלים, וכתבתי על כך בעבר בבלוג זה בקשר לתל-אביב ורמת גן.
קביעה שרירותית של קריטריונים לזכאות לדיור בר- השגה המשתנה מעיר לעיר בהתאם לגחמותיה של רשות כזו או אחרת, ספק אם תעמוד במבחן משפטי.
יוזמות אלה יש לשים לב, מגדירות סדרי עדיפויות ברורים של הרשות המקומית ביחס לאוכלוסיות צעירות ומדירות אוכלוסיות מקומיות אחרות, אשר סובלות ממצוקות דיור קשות ואשר העיריות (וכמוהן המדינה), מתנערות מלהכיר בתפקידן לספק להן פתרונות דומים.
הדאגה של הרשות המקומית לצעירי עירה אינה פסולה, אך חוטאת לתפיסה החברתית והציבורית שעליה באים לתת מענה מודלים של דיור בר- השגה בערים אחרות בעולם:
בבסיס תפיסה זו עומד העיקרון של יצירת חוסן חברתי באמצעות שילוב אוכלוסיות מרמת הכנסה שונה באותו אזור מגורים. תפיסה כזו מעודדת שוויון הזדמנויות בנגישות למקורות תעסוקה, מוסדות חינוך ושירותי בריאות ומונעת ריכוזי עוני.
יישום נכון של עקרון זה מגביר את הסיכוי של אוכלוסיות מרמת הכנסה נמוכה להפוך מאוכלוסיות חלשות לאוכלוסיות יצרניות ואיכותיות ובד ובבד מפחית את התלות בקצבאות וחוסך למדינה את ההוצאות הנוספות הכרוכות בטיפול בעוני, אלימות,שיקום וכד'.
מודלים של דיור בר- השגה מיושמים בערים מרכזיות בעולם על פי כמה יעדים:
אפיק פעולה אחד הוא בניית יחידות דיור מוזלות במחיר מפוקח בכל בניה חדשה באזורי ביקוש גבוהים, כאשר אחוז הדירות בכל פרויקט נקבע בחוק (בדרך כלל לא פחות מ-20% מיחידות הדיור החדשות). אסטרטגיה זו מטרתה להשאיר בעיר מעמד ביניים של משפחות וילדים וכוח עבודה מקומי לתפקידים חיוניים כמו בעלי מלאכה, נותני שירותים ועוד. מודלים כאלה מתומרצים בדרך כלל על ידי שינוי יעוד של קרקעות, פטורים והנחות בארנונה, היטלי השבחה ותמריצים במיסוי ובזכויות בנייה.
יעד נוסף הוא יצירת פתרונות של דיור בר השגה עבור אוכלוסיה מקומית חלשה, אשר האזור בו היא מתגוררת עובר תהליך של ג'נטרפיקציה (תהליך של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה).
באפיק פעולה זה הדגש הוא על מניעת דחיקה של אוכלוסיות מקומיות מחוץ לאזור מגוריהן כתוצאה מעלייה בערך הקרקע ורמת החיים. המטרה היא לייצר מנגנון לשימור מלאי של דיור בר השגה קיים שיאפשר את הישארותה של אוכלוסיה זו באזור מגוריה.
יעד חשוב נוסף הוא חיזוק ושיקום אזורים עם ביקוש נמוך, על ידי משיכת אוכלוסיות חזקות לאזורים אלה, אך זאת בעיקר באמצעות השקעה בבניית תשתיות מתאימות שיעודדו תעסוקה, תחבורה נוחה והקמת מוסדות חינוך טובים באמצעות הטבות במס ותמריצים בזכויות בנייה.
מודלים של דיור בר השגה ברמה המקומית במתכונתם הנוכחית, ספק אם יוכלו התקיים לאורך זמן ללא עיצובה של מדיניות כוללת בתחום הדיור וללא חקיקה ראשית.
לקביעת מדיניות זו רצוי שיהיו שותפים- משרדי הממשלה הרלוונטים (לרבות משרד הפנים, מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר), הרשויות המקומיות, רשות המקרקעין , נציגי המגזר העסקי, נציגי המגזר הבנקאי ונציגי החברה האזרחית.
חשיבה מעמיקה נוספת שצרכה להיעשות (ויפה שעה אחת קודם) , היא בדבר מנגנוני הבקרה והפיקוח שיש להקים לצורך התחזוקה של דיור בר השגה ושמירה על המלאי הקיים לאורך שנים.
קביעה שרירותית של קריטריונים לזכאות לדיור בר- השגה המשתנה מעיר לעיר בהתאם לגחמותיה של רשות כזו או אחרת, ספק אם תעמוד במבחן משפטי.
יוזמות אלה יש לשים לב, מגדירות סדרי עדיפויות ברורים של הרשות המקומית ביחס לאוכלוסיות צעירות ומדירות אוכלוסיות מקומיות אחרות, אשר סובלות ממצוקות דיור קשות ואשר העיריות (וכמוהן המדינה), מתנערות מלהכיר בתפקידן לספק להן פתרונות דומים.
הדאגה של הרשות המקומית לצעירי עירה אינה פסולה, אך חוטאת לתפיסה החברתית והציבורית שעליה באים לתת מענה מודלים של דיור בר- השגה בערים אחרות בעולם:
בבסיס תפיסה זו עומד העיקרון של יצירת חוסן חברתי באמצעות שילוב אוכלוסיות מרמת הכנסה שונה באותו אזור מגורים. תפיסה כזו מעודדת שוויון הזדמנויות בנגישות למקורות תעסוקה, מוסדות חינוך ושירותי בריאות ומונעת ריכוזי עוני.
יישום נכון של עקרון זה מגביר את הסיכוי של אוכלוסיות מרמת הכנסה נמוכה להפוך מאוכלוסיות חלשות לאוכלוסיות יצרניות ואיכותיות ובד ובבד מפחית את התלות בקצבאות וחוסך למדינה את ההוצאות הנוספות הכרוכות בטיפול בעוני, אלימות,שיקום וכד'.
מודלים של דיור בר- השגה מיושמים בערים מרכזיות בעולם על פי כמה יעדים:
אפיק פעולה אחד הוא בניית יחידות דיור מוזלות במחיר מפוקח בכל בניה חדשה באזורי ביקוש גבוהים, כאשר אחוז הדירות בכל פרויקט נקבע בחוק (בדרך כלל לא פחות מ-20% מיחידות הדיור החדשות). אסטרטגיה זו מטרתה להשאיר בעיר מעמד ביניים של משפחות וילדים וכוח עבודה מקומי לתפקידים חיוניים כמו בעלי מלאכה, נותני שירותים ועוד. מודלים כאלה מתומרצים בדרך כלל על ידי שינוי יעוד של קרקעות, פטורים והנחות בארנונה, היטלי השבחה ותמריצים במיסוי ובזכויות בנייה.
יעד נוסף הוא יצירת פתרונות של דיור בר השגה עבור אוכלוסיה מקומית חלשה, אשר האזור בו היא מתגוררת עובר תהליך של ג'נטרפיקציה (תהליך של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה).
באפיק פעולה זה הדגש הוא על מניעת דחיקה של אוכלוסיות מקומיות מחוץ לאזור מגוריהן כתוצאה מעלייה בערך הקרקע ורמת החיים. המטרה היא לייצר מנגנון לשימור מלאי של דיור בר השגה קיים שיאפשר את הישארותה של אוכלוסיה זו באזור מגוריה.
יעד חשוב נוסף הוא חיזוק ושיקום אזורים עם ביקוש נמוך, על ידי משיכת אוכלוסיות חזקות לאזורים אלה, אך זאת בעיקר באמצעות השקעה בבניית תשתיות מתאימות שיעודדו תעסוקה, תחבורה נוחה והקמת מוסדות חינוך טובים באמצעות הטבות במס ותמריצים בזכויות בנייה.
מודלים של דיור בר השגה ברמה המקומית במתכונתם הנוכחית, ספק אם יוכלו התקיים לאורך זמן ללא עיצובה של מדיניות כוללת בתחום הדיור וללא חקיקה ראשית.
לקביעת מדיניות זו רצוי שיהיו שותפים- משרדי הממשלה הרלוונטים (לרבות משרד הפנים, מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר), הרשויות המקומיות, רשות המקרקעין , נציגי המגזר העסקי, נציגי המגזר הבנקאי ונציגי החברה האזרחית.
חשיבה מעמיקה נוספת שצרכה להיעשות (ויפה שעה אחת קודם) , היא בדבר מנגנוני הבקרה והפיקוח שיש להקים לצורך התחזוקה של דיור בר השגה ושמירה על המלאי הקיים לאורך שנים.
גברתי
השבמחקוחברי/ות פנל נפלא זה,
על מנת לקדם תהליכים לשינויים חברתיים פיזים עליכם להבין קודם, 1. את המניעים לפעילות ראשי העיר ר"ג- תל אביב- ירושלים, וכיצד היא נולדה.
2. מהיכן נולדה והועתקה הצעת החוק לדיור בר השגה שנבלמה בטרומית בכלל.
3.למה ראש העיר ר"ג הצהיר על מגדל קרן פייר, למה בעיריית תל אביב לא הבינו מה לדיור כזה בפרויקט לפינוי -בינוי ומה עומד אחרי הצהרה זו, 4. מה עמד בבסיס התכנון החדשני לשינוי סביבתי אורבני וחברתי שהוצג לחברי הקהילה בנחלת גנים ר"ג שהציגה את הדרך והטכניקה להשגת דיור לכל.ובה נמצא מגדל פייר בסמוך לשטחי הציבור אותם תבענו לדיור זה ומכאן התחיל הכל
עוד ב- תחילת 2007 הכול מתועד מאורגן והשרים בעת ההיא מעורבים ישירות.
הכותב מייסד קבוצת המחקר "כינוס כוכב יאיר צור יגאל לחברה", מפעלי "חיים של תקווה", המיזם להתחדשות עירונית- קהילתית, וכן עמותת עושים את זה אחרת שהינה האגודה למימוש זכויות האזרח בישראל.
4. בדרך זו גם תבינו איך הם העתיקו את שאיפותינו להשגת דיור למשתכן לשכבת מעמד הביניים , השגת דיור בהישג יד דיור נר ושאר מיני פתרונות מעשיים.
אני רוצה לציין ולהדגיש, רוב הפעילות ודרך ההתנהלות שהוצגה נלמדה מתכני עמותת במקום, ממדריך הבניה לגובה, מכתבי פרופסור אלתרמן, מחוכמתם של נשות התכנון והבניה מחברות מדריך הבניה לגובה, מחקרים שונים וכו' כל זאת בשילוב חוקי כנסת, זכויות דמוקרטיה וחברה ובעיקר הובלנו את חוק בניינים להשכרה של מאיר שטרית קידמנו הצעת חוק להפקעת שטחי ציבור לדיור כזה המינהל החל לשווק מכרזים כאלה שר הבינוי דאג זאביק בוים החל להכלילל דיור כזה בבניה רחבת היקף בתחום משרדו באמצעות קרן מכובדת , קיימות שיטות רבות מה שנדרש בשלב זה הם ציבור האזרחים.
אני אישית כותב דברים אלו מוכר וכזאת פעילותי.
הפעילות הזמינה את ראשי הבניה בר"ג ואת ראש העיר להוביל ולהנהיג את מהפכת הדיור הנ"ל מכאן החל מסע מטורף לבלום אותנו.