דפים

יום ראשון, 17 בינואר 2010

מה יכול לעשות חבר כנסת שמעוניין לקדם דיור בר-השגה?/ עו"ד גיל גן-מור


מתוך דברים שאמרתי (או שלפחות התכוונתי לומר) בפאנל על דיור בר-השגה בכנס על הזכות לדיור הולם שנערך ביום 12.1.10 בכנסת:

לחברי הכנסת אפשרויות רבות לפעולה בתחום קידום דיור בר-השגה.
תכנון
אחד הכלים המרכזיים בפיתוח מדיניות של דיור בר השגה הוא התכנון. תוכנית המתאר הארצית מספר 35 קובעת הוראות בדבר הצורך לבחון את "ההיקף המתאים של דיור "בהישג יד" לאוכלוסיות חלשות". מדובר בהוראה חיונית וחשובה אך יש למלא אותה בתוכן.
בהיעדר הוראות ברורות בדבר הגדרה של המונח "דיור בהישג יד" מבחינת מטרות וקהל יעד, הרשויות המקומיות משתמשות בו לעיתים קרובות כלא יותר מתרגיל יחצני, שלא יסייע למשפחות מהמעמד הבינוני נמוך. לכן, על הכנסת לצקת תוכן יותר מעשי וסמכויות נוספות כדי לממש גם יעדים חברתיים חשובים.
לא צריך להמתין – ההזדמנות היא כבר כאן. הרפורמה הצפויה במערכת התכנון תוצג בקרוב והדיונים עליה יחלו כאן בכנסת.
תפקידכם ברפורמה כפול. ראשית, יהיה עליכם להיאבק בהחלשת מערכת התכנון. התייעלות זה דבר חשוב אבל במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, אסור שהתייעלות תבוא על חשבון איכות התכנון, אחרת נשלם על כך בריבית, אנחנו וילדינו. מערכת התכנון אינה מושלמת אבל אי אפשר לטפול עליה כל צרה. למחסור בדירות, למשל, לא אחראית מערכת התכנון. יש כיום די והותר יחידות דיור בתוכניות מאושרות, כך שכנראה שהבעיה היא במקום אחר.
כפי שזה נראה כרגע, הרפורמה המתוכננת תחליש מאוד את מערכת התכנון ותפגע ביכולת לקדם דיור בר השגה. הרפורמה תעביר סמכויות רבות לוועדות התכנון המקומיות ותצמצם או תבטל כליל את תפקיד הפיקוח שעליו אמונות היום הועדות המחוזיות המקצועיות, שאמונות על האינטרס הציבורי הרחב.
ברשויות המקומיות כיום נשקלים בעיקר אינטרסים מקומיים צרים של הרשות, יש ברשויות אלו התנגדות לשילוב אוכלוסיות פחות חזקות וכאמור – גם השימוש בביטוי דיור בר השגה הוא פעמים רבות מטעה. לכן, הרפורמה עלולה להביא למצב שמערכת התכנון תפעל בעיקר לפי אינטרסים צרים ומקומיים, ורשויות חזקות יותר ייסגרו לאוכלוסיות עניות, שאותן יקלטו רשויות אחרות, שהן ממילא מוחלשות. צריך להיאבק במגמה זו.
מאידך יש פה הזדמנות לחברי הכנסת להשפיע על הרפורמה, ולתקנה כך ששיקולים חברתיים יוטמעו בהליכי התכנון, ובראש ובראשונה קידום דיור בר השגה ותמהיל חברתי. ניתן במסגרת הרפורמה לקבוע כי בכל תוכנית חדשה תהיה התייחסות לדיור בר השגה. ניתן לקבוע הוראות בדבר הצורך לצרף תסקיר חברתי שיכלול גם השלכות התכנון על דיור בר השגה קיים, וצרכים עתידיים של דיור בר השגה. ניתן לדרוש כי נציג של ארגוני חברה יהיה חלק מהליך קבלת ההחלטות. ניתן לדרוש שיועץ חברתי ילווה את הליך התכנון מתחילתו.
אם חברי הכנסת יתגייסו לעניין נוכל לצמצם את החששות שמעוררת הרפורמה ולנצל את ההזדמנות כדי לקדם הטמעה של שיקולים חברתיים בתכנון בכלל ואת נושא הדיור בר ההשגה בפרט.
סמכויות לרשויות המקומיות
חלק מהרשויות המקומיות מעוניינות כיום לקדם דיור בר השגה אך הן זקוקות לצורך כך לסמכויות, שכיום החוק אינו נותן להן. סמכויות אלו נמצאות בחוקי התכנון ובפקודת העיריות. ניתן לתקן את החוקים ולמשל: להעניק לרשויות המקומיות סמכויות לחייב דיור בר השגה בתוכניות בנייה חדשות, סמכויות להפקיע קרקע לצורך דיור בר השגה, שכיון אינו מוגדר בחוק כצורך ציבורי, לרבות סמכות לבנות דיור בר השגה מעל מבני ציבור שנבנו בקרקע מופקע, כמו בתי ספר.
מכרזי קרקע
על פי התיקון האחרון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, אחד מתפקידי הרשות הוא הקצאת קרקע לדיור בר השגה ולדיור ציבורי. אולם, למרות שעברו מאז שחוקק החוק כחמישה חודשים, עד היום לא נעשתה עבודת מטה כלשהי כדי ליצוק תוכן קונקרטי לחובה זו.
מה ניתן לעשות –
ניתן לקרוא כאן.
סיוע לפרט
מדיניות הסיוע של ישראל עברה שינויים דרמטיים בשנים האחרונות כשהמגמה היא צמצום מעורבות המדינה בסיוע לפרט. הדיור הציבורי מחוסל בצורה הדרגתית. עם כל הביקורת על הדיור הציבורי, בעבר הוא היה כלי מרכזי עבור משפחות עם הכנסה נמוכה ושימש גם לקליטת עליה.
הדיור הציבורי הוא גם מקור מצוין לדיור בר השגה, שכן הוא גם מאפשר למשפחות להתגורר בו בשכירות מסובסדת וגם אפשרות לרכוש אותו לאחר מספר שנים במחיר מופחת כנכס שניתן להורישו לדור הבא. דרושה התערבות דרמטית מצד חברי הכנסת כדי לשנות את המצב.
גם הסיוע בשכר דירה קוצץ, והוא היום ניתן רק למשפחות עם הכנסה מאוד נמוכה והוא גם בשיעור מאוד נמוך. סדר גודל של כמה מאות שקלים בחודש. הסכומים לא מתעדכנים בצורה שוטפת בהתאם למחיר הדיור הריאלים ואינם מותאמים למחירים השונים באזורים שונים, ולכן הסיוע נשחק בעליות המחירים ללא מענה מצד משרד השיכון.
גם הסיוע לרוכשי דירות הצטמק, הממשלה חדלה לסבסד כבעבר משקי בית שמעוניינים לרכוש דירה בתנאים סבירים וכיום רוב המשכנתאות נלקחות באופן פרטי לחלוטין מהבנקים בתנאי השוק, גם מענקי המקום בוטלו.
חברי הכנסת יכולים לקבוע את הזכות לסיוע בחוק, בדומה לעיגון הזכות לשירותי בריאות ולחינוך, ולקבוע מקורות תקציביים קבועים, שמתעדכנים בהתאם לצרכים ולא נשחקים ומקוצצים בצורה שרירותית. כיום הסיוע נגזר מהתקציב ולא מהצרכים האמיתיים – צריך להפוך את המצב הזה.
חוק דיור בר השגה
ישראל בשלה לחוק דיור בר השגה חדש ומלא. בשנת 2007 ניסה ח"כ רן כהן לקדם חקיקה בעניין ונכשל, אך כיום הידע שנצבר בנושא במדינות כמו ארה"ב ואנגליה הוא רב ומאפשר לנו לבחון כלים רבים ומגוונים שנוסו כבר בעולם ולראות אילו מהם כדאי לנו לאמץ. הקואליציה לקידום דיור בהישג יד, שבה אני חבר, עוסקת בנושא. צברנו ידע רב ואנו מתכוונים להציע גם נוסח להצעת חוק.
חוק כזה יצטרך לכלול לכל הפחות הגדרה מוסכמת של דיור בר השגה ומטרותיו, כאשר ישנה חשיבות רבה לכלול בין המטרות גם את השאיפה לתמהיל חברתי ומניעת ריכוזי עוני.
על החוק לכלול יעדים. למשל – ש-25% מכלל יחידות הדיור יהיו דיור בר השגה לאוכלוסיות שמשתכרות עד להכנסה הממוצעת במשק, מתוכן 10% למשפחות שמשתכרות עד שכר מינימום. על החוק לכלול קריטריונים שקופים וברורים לזכאות ומנגנוני הקצאה ברורים ופשוטים. על החוק לכלול סל של סמכויות ותמריצים, ברמה הלאומית וברמה המקומית, בתחומים כמו תכנון, מיסוי, מדיניות סיוע וכדומה, שעל בסיסם ניתן יהיה להגשים את היעדים.

2 תגובות:

  1. גיל היקר, תודה על הדברים. אני חייבת להעיר לגבי הרפורמה בחוק התכנון, אתם מכוונים למקום הלא נכון. הבעיה האחרונה של הרפורמה היא חיזוק הוועדות המקומיות, להפך. הבעיה היא בדרך שזה נעשה ובשאר הדברים שמסביב. ועדות מקומיות הן לא מושחתות ולא שוקלות שיקולים "צרים", אלא אם כן שיקולים עירוניים מקומיים הם צרים.

    המטרה של הרפורמה הזאת היא להחליש את המערכת הציבורית ולהקל על הפרטת קרקעות והפשרתן לבניה חפוזה שאין מאחוריה שום שיקול ציבורי.

    אל תתנו יד לדה-לגיטימציה של נבחרי הציבור באמצעות טיעוני השחיתות והבירוקרטיה הפופוליטסטים. זוהי רפורמה רעה ומסוכנת לכל מי שחרד לתכנון אמיתי, טוב, לתכנון ששם לנגד עיניו קודם כל שיקולים ציבוריים.

    השבמחק
  2. תמי,
    נדמה לי שבתל אביב אכן יש יחידת תכנון טובה, יעילה ולא מושחתת, והשיקולים שבה פחות צרים ממקומות אחרים, אבל תל אביב היא לא דוגמה מייצגת. בניה חפוזה ללא כל שיקול ציבורי היא בדיוק מה שאנו קוראים שיקולים צרים, כי היא תעשיר את קופת הרשות (וזה לא רק ת"א אלא גם מועצות אזוריות וכדומה) ותזיק לאינטרס הציבורי.
    עם זאת, גם בתל אביב אנו רואים מגמה ברורה של הדרה של אוכלוסיות פחות מבוססות, וזה בא לידי ביטוי בתכנון, שאינו מתחשב במידה הראויה בצרכים של אוכלוסיה חלשה, בעיקר באזורי הפיתוח של העיר.

    גיל

    השבמחק