רגע קט לציון דרך. אתמול, 1.3.10, אישרה הנהלת עיריית תל אביב תוכנית אסטרטגית ראשונה לדיור בהישג יד.
זו אינה תוכנית מצוינת, ואולי אפילו לא טובה במיוחד. ואת זה אני אומרת כמי שעמדה בראש צוות היעוץ לתוכנית, מטעם המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, ביחד עם הכלכלן אהוד פסטרנק, האדריכלית מיכל יוקלה והחוקר סבסטיאן וולרשטיין. על התוכנית עבדנו במשך כ-7 חודשים לקראת הבחירות המוניציפליות (כן, אילו שהיו אז, ב-11.08), ביחד עם הצוות לתכנון אסטרטגי במינהל הנדסה, בראשות תמי גבריאלי וחדווה פיניש. בכל חודש נפגשנו עם קבוצה של 3 סגני ראש עיר, ארנון גלעדי (ליכוד), פאר ויסנר (הירוקים) ויעל דיין (מרץ), ולצידם צוות עירוני בכיר מהמחלקות המשפטיות, כלכליות ותכנוניות.
המנדט שניתן לנו הוגדר כיצירת פתרון שיעבוד. לא מושלם, לא גרנדיוזי, לא בהכרח פורץ דרך או מקורי. לא פתרון שמתבסס על שנויים חוקתיים משמעותיים או שיחייב בסיס של תמיכה כלכלית. אלא פתרון שיכול להיות מיושם, עכשיו, כצעד ראשון בישראל. עם המגבלות, הכשלים וההזדמנויות הקיימים כאן כיום.
אני מקווה שניתן יהיה לקרוא את התוכנית המלאה כאן בקרוב (אתמול היא אושרה לפרסום). בינתיים, ניתן לקרוא על התוכנית בגלובס ובמקומות נוספים. לקוראים הקבועים של הבלוג בוודאי יהיו הצעות טובות לשיפור. בין היתר ההצעות יעסקו בצורך בגישה שאפתנית יותר, בשיפור הקריטריונים לזכאות, הצורך בכלים פיננסיים למימון נוסף, המקום של ארגונים ללא מטרות רווח בפיתוח וניהול דיור בהישג יד, הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית ביפו, וכן יצירת הקשר בין דיור בהישג יד ובין אסטרטגיות לשדרוג שכונות. אך מה שאושר אתמול הוא ההתחלה. וההתחלה היא שנותנת בסיס ממנו אפשר להשתפר.
זו אינה תוכנית מצוינת, ואולי אפילו לא טובה במיוחד. ואת זה אני אומרת כמי שעמדה בראש צוות היעוץ לתוכנית, מטעם המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, ביחד עם הכלכלן אהוד פסטרנק, האדריכלית מיכל יוקלה והחוקר סבסטיאן וולרשטיין. על התוכנית עבדנו במשך כ-7 חודשים לקראת הבחירות המוניציפליות (כן, אילו שהיו אז, ב-11.08), ביחד עם הצוות לתכנון אסטרטגי במינהל הנדסה, בראשות תמי גבריאלי וחדווה פיניש. בכל חודש נפגשנו עם קבוצה של 3 סגני ראש עיר, ארנון גלעדי (ליכוד), פאר ויסנר (הירוקים) ויעל דיין (מרץ), ולצידם צוות עירוני בכיר מהמחלקות המשפטיות, כלכליות ותכנוניות.
המנדט שניתן לנו הוגדר כיצירת פתרון שיעבוד. לא מושלם, לא גרנדיוזי, לא בהכרח פורץ דרך או מקורי. לא פתרון שמתבסס על שנויים חוקתיים משמעותיים או שיחייב בסיס של תמיכה כלכלית. אלא פתרון שיכול להיות מיושם, עכשיו, כצעד ראשון בישראל. עם המגבלות, הכשלים וההזדמנויות הקיימים כאן כיום.
אני מקווה שניתן יהיה לקרוא את התוכנית המלאה כאן בקרוב (אתמול היא אושרה לפרסום). בינתיים, ניתן לקרוא על התוכנית בגלובס ובמקומות נוספים. לקוראים הקבועים של הבלוג בוודאי יהיו הצעות טובות לשיפור. בין היתר ההצעות יעסקו בצורך בגישה שאפתנית יותר, בשיפור הקריטריונים לזכאות, הצורך בכלים פיננסיים למימון נוסף, המקום של ארגונים ללא מטרות רווח בפיתוח וניהול דיור בהישג יד, הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית ביפו, וכן יצירת הקשר בין דיור בהישג יד ובין אסטרטגיות לשדרוג שכונות. אך מה שאושר אתמול הוא ההתחלה. וההתחלה היא שנותנת בסיס ממנו אפשר להשתפר.
