דוח ועדת ברנע (ועדת החסמים בהליכי התכנון)

קצת באיחור – פורסם דוח הוועדה הציבורית לבחינת חסמים ניהוליים וארגוניים בתחום התכנון והבנייה.

מדובר בדוח ועדה ציבורית בראשות פרופ' אמיר ברנע, שדנה בחסמים במערך התכנון. הוועדה מצאה כי מערך התכנון והבניה אינו אשם במחסור בדיור או בהתייקרות מחירי הדיור, וזאת בדומה לטענה שהעל ארגונים חברתיים וסביבתיים בעת הדיונים על חוק הוד"לים, שבו הוחלט להאיץ הליכי תכנון כדי להגדיל את היצע הדיור. הוועדה מודה כי יש מלאי תכנני גדול דיו וכי הבעיה היא שתוכניות אינן יוצאות לפועל מטעמים שאינם קשורים למערכת התכנון. הוועדה אף מקבלת את העמדה כי ייעול התכנון אינו יכול לבוא על חשבון איכותו, וכי איכות היא לקיחה בחשבון של אינטרסים חברתיים וסביבתיים ארוכי טווח. לעניין זה הוועדה, כמו ארגוני חברה וסביבה, סבורה ש"פתרונות קלים לכאורה, כולל למשל הפשרה מאסיבית של קרקע חקלאית לצורך בנייה, אינן בהכרח פתרונות אופטימליים גם בטווח הקצר, בוודאי טרם מיצוי אפשרויות פיתוח וציפוף בשטחים עירוניים ובנויים". הוועדה מאמצת גם את הטענה שהעלו ארגוני חברה וסביבה כי כדי להאיץ את הבנייה למגורים צריכה הממשלה להכניס את היד לכיס ולפתור מצד אחד בעיות תשתית שמעכבות תוכניות שכבר אושרו, ומצד שני, לפתור את מצוקת כוח האדם במוסדות התכנון.

הוועדה אף מקבלת את עקרון הביזור והגדלת הסמכויות של הרשויות המקומיות. לדעת הוועדה, "פתרונות מהירים להיצע דירות במרכזים עירוניים ניתנים לביצוע ע"י הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות להגדלת אחוזי בנייה בהיקף מוגבל כך שלא תהיה הכבדה ניכרת על תשתית קיימת ופגיעה במרקם הקיים. על כן הוועדה ממליצה על מתן סמכות לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לדון ולאשר הגדלה של עד חמישה אחוזי בנייה בכל תכנית עירונית".