אנחנו נהייה שם - בואו גם אתם!
הכנס אינו כרוך בתשלום אך יש צורך בהרשמה מראש.
להרשמה: shirli@acri.org.il / 073-750771
תכניית הכנס:
הכנס אינו כרוך בתשלום אך יש צורך בהרשמה מראש.
להרשמה: shirli@acri.org.il / 073-750771
תכניית הכנס:
יום ראשון, 25 בדצמבר 2011
עמדת הקואליציה בנוגע להצעת החוק דיור בר השגה של ח"כ אמנון כהן
לקראת דיון בהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת אמנון כהן, שלחה הקואליציה את עמדתה לועדת השרים לענייני חקיקה.
להצעת החוק לחצו כאן.
להצעת החוק לחצו כאן.
יום רביעי, 14 בדצמבר 2011
קריטריונים לדיור בר השגה
ביום 11.12.11 פנתה הקואליציה לדיור בר השגה לראש הממשלה בנוגע לקריטריונים לדיור בר השגה. במכתב דרשנו לנהל דיון ציבורי שקוף בסוגיית הקריטריונים, וכי האחריות לקביעתם תתחלק בין השלטון המרכזי והמקומי. הקואליציה פירטה את עמדתה ביחס לקריטריונים שונים ומגוונים שהוזכרו, כמו מיצוי כושר השתכרות, שירות צבאי, גיל ועוד. סוגיית הקריטריונים היא המעכבת את חקיקת חוק דיור בר השגה ואת מכרזי הדיור להשכרה בהישג יד, שכן לפי הפרסומים ישנה מחלוקת פוליטית חריפה בנושא בין שר הבינוי והשיכון לשרי האוצר והחוץ.
עיקרי ההמלצות בחוות הדעת:
· יש לחלק את האחריות לקביעת הקריטריונים בין השלטון המרכזי למקומי תוך יצירת מנגנונים בחוק להבטחת כשרותם ושקיפותם של הקריטריונים, וכי על הקריטריונים להישען על מסמך אמדן צרכי הדיור, שיערכו הרשויות המקומיות.
· ארגוני הקואליציה תומכים בדרישה לתקרת הון, להיעדר דירה ולמיצוי כושר השתכרות כתנאי סף, אולם סבורים כי יש צורך לבחון באמצעות ועדה מקצועית את היקף המשרה המהווה "מיצוי כושר השתכרות". קביעת ועדת טרכטנברג כי למשק בית זוגי דרושה 125% משרה כדי למצות כושר השתכרות לא מנומקת ועלולה להכשיל חלק גדול ממשקי הבית.
· ארגוני הקואליציה תומכים במבחן הכנסה, כתנאי סף, וכן בתמהיל שבו חלק מהדירות מובטח לבעלי הכנסות נמוכות, ולזכאי דיור ציבורי, וחלק לבעלי הכנסות מתונות/בינוניות.
· ארגוני הקואליציה מתנגדים לקריטריון של מעמד משפחתי (נשוי/ רווק/ ידוע בציבור), שנות נישואין, שירות צבאי/לאומי/מילואים או השכלה, והם מתנגדים ככלל לקביעת קריטריון מקצוע או גיל, אלא אם אמדן צרכי דיור יצביע על קיום של צורך לגיטימי מובהק.
· לגבי הקריטריון של שירות צבאי, טוענים ארגוני הקואליציה כי במצב בו מספר דירות מוגבל בכל פרויקט, ותינתן עדיפות למי ששירת בצבא, יביא הדבר לפגיעה ברורה במי שלא שירתו מטעמי דת או מוגבלות וכן ערבים, וכי אין לתגמל את המשרתים על חשבון אחרים, אלא באמצעים אחרים.
· ארגוני הקואליציה סבורים כי יש לתת עדיפות מוגבלת לתושבי הרשות המקומית, כדי למנוע דחיקה של תושבים מחוסרי דיור בעלי הכנסה נמוכה. במקרים של אזורי התחדשות עירונית יש, ככלל, מקום לתת עדיפות לתושבי אותו אזור, שהם חסרי דירה.
· ארגוני הקואליציה תומכים בהעדפה מסוימת למשפחות עם ילדים בכפוף לשמירה על תמהיל גדלי דירות בכל פרויקט, אך תנאים לעניין מספר ילדים יישענו על אמדן צרכים מקומי ולא כהוראה גורפת.
למכתב: http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/12/bar-hasaga111211.pdf
עיקרי ההמלצות בחוות הדעת:
· יש לחלק את האחריות לקביעת הקריטריונים בין השלטון המרכזי למקומי תוך יצירת מנגנונים בחוק להבטחת כשרותם ושקיפותם של הקריטריונים, וכי על הקריטריונים להישען על מסמך אמדן צרכי הדיור, שיערכו הרשויות המקומיות.
· ארגוני הקואליציה תומכים בדרישה לתקרת הון, להיעדר דירה ולמיצוי כושר השתכרות כתנאי סף, אולם סבורים כי יש צורך לבחון באמצעות ועדה מקצועית את היקף המשרה המהווה "מיצוי כושר השתכרות". קביעת ועדת טרכטנברג כי למשק בית זוגי דרושה 125% משרה כדי למצות כושר השתכרות לא מנומקת ועלולה להכשיל חלק גדול ממשקי הבית.
· ארגוני הקואליציה תומכים במבחן הכנסה, כתנאי סף, וכן בתמהיל שבו חלק מהדירות מובטח לבעלי הכנסות נמוכות, ולזכאי דיור ציבורי, וחלק לבעלי הכנסות מתונות/בינוניות.
· ארגוני הקואליציה מתנגדים לקריטריון של מעמד משפחתי (נשוי/ רווק/ ידוע בציבור), שנות נישואין, שירות צבאי/לאומי/מילואים או השכלה, והם מתנגדים ככלל לקביעת קריטריון מקצוע או גיל, אלא אם אמדן צרכי דיור יצביע על קיום של צורך לגיטימי מובהק.
· לגבי הקריטריון של שירות צבאי, טוענים ארגוני הקואליציה כי במצב בו מספר דירות מוגבל בכל פרויקט, ותינתן עדיפות למי ששירת בצבא, יביא הדבר לפגיעה ברורה במי שלא שירתו מטעמי דת או מוגבלות וכן ערבים, וכי אין לתגמל את המשרתים על חשבון אחרים, אלא באמצעים אחרים.
· ארגוני הקואליציה סבורים כי יש לתת עדיפות מוגבלת לתושבי הרשות המקומית, כדי למנוע דחיקה של תושבים מחוסרי דיור בעלי הכנסה נמוכה. במקרים של אזורי התחדשות עירונית יש, ככלל, מקום לתת עדיפות לתושבי אותו אזור, שהם חסרי דירה.
· ארגוני הקואליציה תומכים בהעדפה מסוימת למשפחות עם ילדים בכפוף לשמירה על תמהיל גדלי דירות בכל פרויקט, אך תנאים לעניין מספר ילדים יישענו על אמדן צרכים מקומי ולא כהוראה גורפת.
למכתב: http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/12/bar-hasaga111211.pdf
יום חמישי, 8 בדצמבר 2011
הממשלה שוב "שוכחת" את הדיור הציבורי / נורה אשקר ורויטל ברילנשטיין
המאמר פורסם לראשונה ב- YNET
רשימת הממתינים לדיור ציבורי הולכת ותופחת בזמן שהמדינה ממשיכה לקדם יוזמות נדל"ניות מבלי להבטיח שחלק מהדירות בהן ישווקו כדיור ציבורי. למעשה, המדינה מתעלמת באופן בוטה ממצוקת נזקקי הדיור הציבורי ומאלה שאין להם היום כלל קורת גג הולמת.
המלצות ועדת טרכטנברג, כמו גם יוזמות אחרות שנועדו לקדם דיור בר השגה, נסמכות על נפלאות השוק החופשי ואינן טורחות לחדש את בניית הדיור הציבורי ולהגדיל את מאגר הדירות הנכחד.
כך לדוגמה, החלטה שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל שעניינה שיווק קרקעות למטרות דיור להשכרה, קובעת כי הדירות שיבנו על ידי היזמים יושכרו למשך תקופה של 10 או 20 שנה.
החלטה אחרת תאפשר שיווק קרקע בשיטת "מחיר למשתכן" כאשר מחיר הקרקע קבוע, והמציעים במכרז מתחרים על המחיר הנמוך ביותר למ"ר בנוי. החלטה זו שנויה במחלוקת בשל טענות האוצר שהינה מטיבה עם המגזר החרדי.
מלבד העובדה שמדובר ביוזמות כלליות ולוטות בערפל שאינן מפרטות את הפרטים החשובים ביותר כמו המחיר והקריטריונים לזכאות, הרי שיוזמות אלה אינן מתייחסות לנושא הדיור הציבורי.
מתייבשים בתור
כיום, קיימת חובה חוקית בהתאם לחוק רשות המקרקעין, להקצות קרקע לדיור ציבורי. חרף זאת, מקבלי ההחלטות מתעלמים מחובה זו ובפועל ממשיכים לקבל החלטות העוסקות בדיור מבלי שנקבע תחילה שחלק מהדירות יועברו לידי המדינה וינוהלו כדיור ציבורי, המשולב בתוך בנייני המגורים.
מדו"ח ועדת טרכטנברג עולה כי ישנן כ-2,460 משפחות הממתינות לדיור ציבורי וכ-450 קשישים הממתינים לדיור בהוסטלים. אולם, במניין זה, לא נכללים עולים הזכאים לדיור ציבורי. לפי נתון רשמי שהתקבל בשנת 2010 ממנהל אגף בכיר לדיור במשרד הקליטה, מספרם של העולים הזכאים לדיור ציבורי עומד על 39,401. בנוסף, מספרים אלה כלל אינם משקפים את המציאות, ואינם ממצים את מספר הנזקקים לדיור ציבורי. מאחר ומדובר בזכאות שנקבעת על פי קריטריונים שהינם ארכאיים ודרקוניים, הרי שבפועל מספרם גדול בהרבה.
כך לדוגמה, הקריטריונים קובעים כי זכאי הוא מי שאין בבעלותו דירה או חלק מדירה משנת 1971, ובכך בין היתר שוללים את הזכאות ממפוני המשכנתאות שאין להם כיום קורת גג. בהתאם למצב הנוכחי, גם לא נבחנים שיקולים חשובים ורלוונטיים לזכאות, כגון רמת הכנסה וייחודיות של אוכלוסיות שונות.
קידום פתרונות דיור באמצעות כלים של דיור בר השגה הינו רצוי והכרחי. עם זאת, במסגרת פתרונות אלה יש לפעול תחילה להגדלת מאגר הדיור הציבורי. על המדינה לספק פתרונות דיור הולמים בראש ובראשונה לנזקקים ביותר תוך גיבוש קריטריונים צודקים, שוויוניים ושקופים.
הכותבות הן עורכות דין מהאגודה לצדק חלוקתי, החברה בקואליציה לדיור בר השגה
רשימת הממתינים לדיור ציבורי הולכת ותופחת בזמן שהמדינה ממשיכה לקדם יוזמות נדל"ניות מבלי להבטיח שחלק מהדירות בהן ישווקו כדיור ציבורי. למעשה, המדינה מתעלמת באופן בוטה ממצוקת נזקקי הדיור הציבורי ומאלה שאין להם היום כלל קורת גג הולמת.
המלצות ועדת טרכטנברג, כמו גם יוזמות אחרות שנועדו לקדם דיור בר השגה, נסמכות על נפלאות השוק החופשי ואינן טורחות לחדש את בניית הדיור הציבורי ולהגדיל את מאגר הדירות הנכחד.
כך לדוגמה, החלטה שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל שעניינה שיווק קרקעות למטרות דיור להשכרה, קובעת כי הדירות שיבנו על ידי היזמים יושכרו למשך תקופה של 10 או 20 שנה.
החלטה אחרת תאפשר שיווק קרקע בשיטת "מחיר למשתכן" כאשר מחיר הקרקע קבוע, והמציעים במכרז מתחרים על המחיר הנמוך ביותר למ"ר בנוי. החלטה זו שנויה במחלוקת בשל טענות האוצר שהינה מטיבה עם המגזר החרדי.
מלבד העובדה שמדובר ביוזמות כלליות ולוטות בערפל שאינן מפרטות את הפרטים החשובים ביותר כמו המחיר והקריטריונים לזכאות, הרי שיוזמות אלה אינן מתייחסות לנושא הדיור הציבורי.
מתייבשים בתור
כיום, קיימת חובה חוקית בהתאם לחוק רשות המקרקעין, להקצות קרקע לדיור ציבורי. חרף זאת, מקבלי ההחלטות מתעלמים מחובה זו ובפועל ממשיכים לקבל החלטות העוסקות בדיור מבלי שנקבע תחילה שחלק מהדירות יועברו לידי המדינה וינוהלו כדיור ציבורי, המשולב בתוך בנייני המגורים.
מדו"ח ועדת טרכטנברג עולה כי ישנן כ-2,460 משפחות הממתינות לדיור ציבורי וכ-450 קשישים הממתינים לדיור בהוסטלים. אולם, במניין זה, לא נכללים עולים הזכאים לדיור ציבורי. לפי נתון רשמי שהתקבל בשנת 2010 ממנהל אגף בכיר לדיור במשרד הקליטה, מספרם של העולים הזכאים לדיור ציבורי עומד על 39,401. בנוסף, מספרים אלה כלל אינם משקפים את המציאות, ואינם ממצים את מספר הנזקקים לדיור ציבורי. מאחר ומדובר בזכאות שנקבעת על פי קריטריונים שהינם ארכאיים ודרקוניים, הרי שבפועל מספרם גדול בהרבה.
כך לדוגמה, הקריטריונים קובעים כי זכאי הוא מי שאין בבעלותו דירה או חלק מדירה משנת 1971, ובכך בין היתר שוללים את הזכאות ממפוני המשכנתאות שאין להם כיום קורת גג. בהתאם למצב הנוכחי, גם לא נבחנים שיקולים חשובים ורלוונטיים לזכאות, כגון רמת הכנסה וייחודיות של אוכלוסיות שונות.
קידום פתרונות דיור באמצעות כלים של דיור בר השגה הינו רצוי והכרחי. עם זאת, במסגרת פתרונות אלה יש לפעול תחילה להגדלת מאגר הדיור הציבורי. על המדינה לספק פתרונות דיור הולמים בראש ובראשונה לנזקקים ביותר תוך גיבוש קריטריונים צודקים, שוויוניים ושקופים.
הכותבות הן עורכות דין מהאגודה לצדק חלוקתי, החברה בקואליציה לדיור בר השגה
הירשם ל-
רשומות (Atom)