המאמר פורסם לראשונה ב"TheMarker"
סיסמת גל המחאה - "העם דורש צדק חברתי" - עוררה ציפיות כמוסות אצל רבים, ונותרה עמומה מספיק כדי לחבר, בחישוקים ראשוניים ומעוררי תקווה, קבוצות שעד לאחרונה חשו זרות זו לזו. עם זאת, יותר מחודש לאחר הקמת האוהלים, ראוי לשאול: כיצד מתרגמים את סיסמת הצדק למדיניות קונקרטית?
אנו מציעים כאן את רעיון "הצדק המרחבי", שמתווה כיוון ברור לבניית חברה צודקת, ומוסיף ממד לדיון הציבורי שהתמקד עד כה בהיבטים כלכליים צרים מדי. תוצאות התהליך המרחבי חרוטות בנוף האנושי לטווח הארוך. שלא כמו התחום הפיסקלי או החינוכי, למשל, שאותם ניתן לשנות בהינף יד, המרחב משתנה באטיות, דרך התיישבות, פיתוח ותשתיות, וכך יוצר דפוסים חברתיים רבי עוצמה. צדק מרחבי מתעל את חלוקת המשאבים במרחב בצורה הוגנת, תוך התנהלות שקופה ודמוקרטית.
הגיאוגרף דייויד הארווי ניסח את עקרונותיו כמיקום משאבים על פי שלושה קריטריונים: צורך, תרומה לכלל והעדפה מתקנת. לדוגמה, פריסה צודקת של דיור בר השגה (ציבורי או פרטי) תכלול סיוע לאוכלוסיות המתקשות להשיג דיור (עקרון הצורך); יחד עם הנגשת דיור שכזה לרוב האוכלוסייה (עיקרון התרומה לכלל). דיור שכזה ייבנה גם תוך העדפה לתיקון עוולות וסבל (עיקרון ההעדפה המתקנת). באופן דומה, שרטוט צודק של שטחי שיפוט יכליל את יישובי הלוויין ואזורי התעשייה והמסחר שצצו בעשורים האחרונים בשטחים החקלאיים עם הערים הוותיקות, וכך יאפשר חלוקה הוגנת של כספי הארנונה.
עוד דוגמה: הפיכת רשות מקרקעי ישראל לגוף המכוון לא רק לרווח כלכלי צר אלא גם לרווח וצדק חברתי, תאפשר צמצום פערים בין קבוצות בחברה הישראלית ותענה על עקרונות של צורך ושל העדפה מתקנת. הגברת שקיפות תהליכי קבלת ההחלטות הקרקעיות והמרחביות תאפשר את שיתוף הציבור בעיצוב המרחב הישראלי באופן שוויוני יותר, תמנע מתן הטבות סמויות לקבוצות וליחידים מועדפים, וכך תענה לקריטריון של תרומה לכלל.
ניתן לחשוב בצורה דומה על חלוקה צודקת של משאבים מרחביים אחרים, כמו תחבורה ציבורית, אזורי עדיפות לאומית, משאבי טבע או תשתיות פיתוח.
הפריפריה הוזנחה, ולדור הצעיר נגרם עוול
עיקרון הצדק המרחבי חשוב לכל חברה, אך במיוחד לישראל, שבה אוכלוסיות רבות סבלו וסובלות מאי-צדק מרחבי מתמשך. כך למשל, המיעוט הערבי סבל רבות מהפקעת קרקעותיו, ונותר מודר מהפיתוח של השנים האחרונות; ערי הפיתוח נבנו בפריפריות בשם "פיזור האוכלוסייה" שהותיר את רובן, עד היום, בשוליים הכלכליים של החברה היהודית; רוב המהגרים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה הופנו גם הם לערי השוליים, וכך סבלו הפריפריות מגל נוסף של אי-צדק מרחבי. הזנחת הפריפריות פגעה אפילו באליטות של העבר השוכנות בקיבוצי ובמושבי הפריפריה.
בולטת מכל בהקשר הנוכחי היא הפרטת הקרקעות וה"נדל"ון" הספקולטיבי של השנים האחרונות, שיצרו עוול מרחבי כלפי הדור הצעיר. המדינה נסוגה כמעט לחלוטין ממחויבותה לספק פתרונות דיור, והחלה במהלך של העברת קרקע ציבורית לידיים פרטיות, מה שגרם למחירים להרקיע שחקים. כך הועבר עושר אדיר מכלל העם לאליטות הכלכליות. תהליך זה שלל מרבים מצעירי ישראל את הזכות לקורת גג, והוציא אותם בהמוניהם למאהלים ולהפגנות.
מול עוולות אלה יש כעת שעת כושר להציב חזון חדש של צדק מרחבי, שבו יחולקו המשאבים לפי עיקרון "הפיתוח המתקן". המתכננים בכל הרמות - המדינה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים וקהילתיים - יונחו לתעל פיתוח ומשאבים על פי עקרונות הצורך, התרומה לכלל והפיצוי, תוך מגמה של סגירת פערים. נראה אוטופי? לאו דווקא. קיימות מדינות לא מעטות שכבר מיסדו את המגמה, כמו צרפת, בריטניה ומדינות בתוך הודו ואוסטרליה, שבהן כל תוכנית עיר צריכה להגיש גם תסקיר השפעה חברתית. התוכנית לא תאושר אם יתגלו בה פגיעות חמורות ביחסים החברתיים.
למען קידום צדק מרחבי יש גם להוסיף למשרדי הממשלה הרלוונטיים, לרשות מקרקעי ישראל ולוועדות התכנון ברמה הארצית, האזורית והעירונית, מומחים ליחסים חברתיים, יחד עם הנהגת שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות. החלטות הממשלה האחרונות הלכו דווקא בכיוון ההפוך, וקידמו הפרטה מואצת וריכוזיות כמעט בלתי חדירה של הגופים המתכננים. כך למשל, מועצת מקרקעי ישראל התכווצה באחרונה באופן דרמטי, ומונה כיום שמונה חברים בלבד, ללא נציגי ציבור. ישיבות המועצה סגורות לציבור ולתקשורת. המועצה הארצית לתכנון אמורה להעביר בקרוב חלק גדול מסמכויותיה לוועדות משנה סגורות. חוק הווד"לים שעבר באחרונה אף הלך רחוק יותר ואיפשר הפרטה מהירה של שטחים גדולים לידי יזמי בנייה, כמעט ללא פיקוח ציבורי. המחאה האדירה נגד צעדים אלה מעידה כאלף עדים שיש להחליף אל הדיסקט ולהנהיג בישראל מנגנונים של צדק מרחבי.
פרופ' יפתחאל הוא מרצה לגיאוגרפיה ותכנון עירוני באוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר קדר הוא מרצה לקניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומראשי האגודה לצדק חלוקתי. שניהם חברים בצוות ספיבק-יונה שהקימו ראשי המחאה החברתית
nice
השבמחק