זו חמדנות, לא סאב-פריים / עו"ד אורה בלום

המאמר פורסם לראשונה ב "גלובס"

ב-8 באוגוסט, פורסמה במוסף "גלובס" מאמר מאת אלה אלקלעי, שנשא את הכותרת "הסאב פריים נולד מדיור בר-השגה". מקורה של כותרת זו בטענת הרפובליקנים בארה"ב, שמשבר הדיור נוצר כתוצאה מ"חוק ההשקעות החוזרות בקהילה" (Community Reinvestment Act), שנחקק בארה"ב ב-1977, כדי לחייב מוסדות פיננסים לתת אשראי לקהילות שבתוכן הם פועלים, באמצעות פרויקטים לדיור בר-השגה, פיתוח עסקים קטנים ופיתוח שירותים קהילתיים.

החוק יועד לעודד מתן הלוואות לקהילות שהוגבלו בקבלת אשראי, בשל מאפיינים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים וגיאוגרפיים והוא חייב דיווח על הלוואות והעניק תמריצים באמצעות דירוג הבנקים לפי פיזור האשראי.

ההלוואות שהפילו את השוק

השמרנים בארה"ב האשימו את חוק ההשקעות החוזרות בהתמוטטות שוק הדיור ב-2008, לא פחות. טענתם המרכזית הייתה כי מדיניות החוק כפתה על הבנקים לאשר לעניים משכנתאות שלא יכלו לעמוד בתשלומיהן. האשמה דומה הופנתה גם כלפי המטרות לדיור בר-השגה שהנחו את חברות המימון הממשלתיות פאני מאיי ופרדי מאק.

והנה - ועדה פיננסית דו-מפלגתית שהקים הקונגרס לחקירת המשבר ב-2008, קבעה במסקנותיה שהחוק לא היווה גורם משמעותי בהלוואות הסאב-פריים בפרט, ובמשבר הדיור בכלל, וכי מנגנוני דיור בר-השגה "תרמו באופן שולי" לרכישות המסוכנות שעשו פאני מאי ופרדי מאק.

גם מחקר שנעשה בהארווארד מצא שהחוק העלה את שיעור הלווים והבעלויות על בתים בקהילות עניות, מבלי לערער את הבנקים; ומחקר באוני' מישיגן, הוכיח שחצי מהלוואות הסאב-פריים נתנו חברות למשכנתאות שהחוק לא חל עליהן ושליש חברות שעליהן חל החוק באופן חלקי.

הלווים שהפילו השוק היו אלה שלקחו הלוואות בסיכון גבוה, שלא היו מבוטחות מהממשל ולא לווים של מיזמי דיור בר-השגה, המקבלים תמיכה ממשלתית רחבה.

אשראי ממקום צדקה

לדעתי כדאי לאמץ את רוח החוק האמריקני בישראל.מימון נגיש לפריפריה הכלכלית-חברתית הוא מנוף משמעותי להשתלבותה בכלכלה ובחברה. הדבר הזה נכון אצלנו מהקהילה האתיופית בקריית-משה שברחובות, דרך הקהילה החרדית בבית שמש ועד הקהילה הבדווית ברהט. שם, ובקהילות אחרות חיים היום לא מעט אזרחי מדינה, שאין להם שירותים פיננסים, מלבד גמ"ח וצדקה. חוק כזה יעודד גורמים בנקאיים לפתח התמחות באוכלוסיות שמתקשות לקבל אשראי ולכן מוגבלות בהתפתחות בתחומים רבים.

המכשיר הזה הניב פירות כלכליים טובים, עד שבנקאי ההשקעות נכנסו לתמונה והמציאו דרכים שאפשרו לבנקים להוציא אותו ממשבצת האחריות החברתית ולהעבירה למשבצת עשיית הרווחים, כמו שקרה בארה"ב במשבר ההוא. לנו, בישראל, יש הפריווילגיה ללמוד מניסיון האחרים, לקחת את הטוב ולהימנע מהרע.

הכותבת היא עו"ד בקליניקה לדיור באוניברסיטת ת"א