הקואליציה לקידום דיור בהישג-יד הגישה היום (א', 16/1) התנגדות לתכנית 3700 (תכנית מתאר מקומית לצפון-מערב ת"א) הכוללת הקמה של 2,160 יחידות דיור בר-השגה.
בהתנגדותה כותבת הקואליציה, כי התכנית חסרה הגדרה מפורשת של מהו דיור בר- השגה ולכן לא ברור למי תהיינה מיועדות דירות אלה. לטענת הקואליציה, קיומה של הגדרה זו הינה מהותית, שכן היא שתקבע את המדיניות ליישום התכנית, לרבות שמירה על מלאי קיים של דיור בר- השגה והבטחת ייצור של מלאי חדש, פרטי וציבורי, וכן תקדם יצירת מרחב מגורים מגוון ומשולב.
עוד טוענת הקואליציה, כי התכנית אינה מאפשרת יצירת תמהיל חברתי, אשר מטרתו לשלב קבוצות אוכלוסיה בעלות הכנסה ורקע מגוונים באותו איזור מגורים. זאת, היות והמגרש העירוני המיועד כולו עבור דיור בר-השגה, עובדה אשר מנציחה את בידודן והדרתן של קבוצות אוכלוסיה מסוימות ומהווה תקדים בעייתי לאופן ההתייחסות לדיור בר-השגה ברובע החדש. בנוסף, חישוב של גודל המגרש העירוני ביחס למספר יחידות הדיור מצביע על צפיפות גדולה פי 4 מהצפיפות הקיימת במתחם מגדלי נאמן בקרבת מקום (50 יח"ד לדונם לעומת 11 יח"ד לדונם) ואף מנוגדת להוראות הצפיפות של תמ"א 35.
אדר' שרי קרוניש, מעמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון", אומרת כי "התכנית מבוססת על חשיבה תכנונית מדירה, המנציחה סגרגרציה, אך יותר מכל חוטאת לרעיון הבסיסי הטמון בדיור בר-השגה השואף ליצירת תמהיל חברתי של קבוצות אוכלוסיה בעלות הכנסה ורקע מגוונים המתגוררות זו לצד זו. בכדי לתקן מצב זה, יש להוסיף הנחיות ברורות לפיזור אחיד של יח"ד בר-השגה במרחב התכנוני. בנוסף, כדי ליצור המשך של הרצף האורבאני של תל אביב, יש להימנע מיצירת רובע יוקרתי עם מובלעות מסומנות למחוסרי אמצעים".
עוד נכתב בהתנגדות, כי התכנית מגדירה את כל יחידות הדיור בהישג-יד כדירות קטנות, אשר גודלן הממוצע הוא 60 מ"ר. לטענת הקואליציה, דיור בר- השגה חייב להוות פתרון עבור אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית ולכן יש לקבוע כי התכנית תכלול דירות בר-השגה בגדלים מגוונים, על מנת שאלה יוכלו להוות פיתרון הולם למגוון משקי בית זכאים.
עו"ד אורה בלום, מהקליניקה לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה באוני' תל-אביב, אומרת כי "עורכי התכנית לא דרשו מהרשות המקומית, כשלב מקדמי לתכנית, להציג דו"ח אמדן צרכים מקיף המעריך את מצוקת הדיור הנוכחית בעיר תל-אביב-יפו. הזיהוי של האוכלוסיות הנזקקות לדיור בר-השגה והבנת צרכיהן, הוא חיוני והכרחי להצגת הפתרון התכנוני הראוי בתכנית". בנוסף אומרת עו"ד בלום, כי יש להקים לאלתר מנגנון פיקוח עירוני או אחר, שיהיה אחראי על ניהולן של כל יחידות הדיור בהישג יד בתכנית, ללא קשר לסוג הבעלות על הקרקע, באמצעות קריטריונים אחידים שיקבעו מראש.
בכתיבת ההתנגדות סייע משה קיים, מתכנן ערים.
לצפייה מיטבית לחצו על full
בהתנגדותה כותבת הקואליציה, כי התכנית חסרה הגדרה מפורשת של מהו דיור בר- השגה ולכן לא ברור למי תהיינה מיועדות דירות אלה. לטענת הקואליציה, קיומה של הגדרה זו הינה מהותית, שכן היא שתקבע את המדיניות ליישום התכנית, לרבות שמירה על מלאי קיים של דיור בר- השגה והבטחת ייצור של מלאי חדש, פרטי וציבורי, וכן תקדם יצירת מרחב מגורים מגוון ומשולב.
עוד טוענת הקואליציה, כי התכנית אינה מאפשרת יצירת תמהיל חברתי, אשר מטרתו לשלב קבוצות אוכלוסיה בעלות הכנסה ורקע מגוונים באותו איזור מגורים. זאת, היות והמגרש העירוני המיועד כולו עבור דיור בר-השגה, עובדה אשר מנציחה את בידודן והדרתן של קבוצות אוכלוסיה מסוימות ומהווה תקדים בעייתי לאופן ההתייחסות לדיור בר-השגה ברובע החדש. בנוסף, חישוב של גודל המגרש העירוני ביחס למספר יחידות הדיור מצביע על צפיפות גדולה פי 4 מהצפיפות הקיימת במתחם מגדלי נאמן בקרבת מקום (50 יח"ד לדונם לעומת 11 יח"ד לדונם) ואף מנוגדת להוראות הצפיפות של תמ"א 35.
אדר' שרי קרוניש, מעמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון", אומרת כי "התכנית מבוססת על חשיבה תכנונית מדירה, המנציחה סגרגרציה, אך יותר מכל חוטאת לרעיון הבסיסי הטמון בדיור בר-השגה השואף ליצירת תמהיל חברתי של קבוצות אוכלוסיה בעלות הכנסה ורקע מגוונים המתגוררות זו לצד זו. בכדי לתקן מצב זה, יש להוסיף הנחיות ברורות לפיזור אחיד של יח"ד בר-השגה במרחב התכנוני. בנוסף, כדי ליצור המשך של הרצף האורבאני של תל אביב, יש להימנע מיצירת רובע יוקרתי עם מובלעות מסומנות למחוסרי אמצעים".
עוד נכתב בהתנגדות, כי התכנית מגדירה את כל יחידות הדיור בהישג-יד כדירות קטנות, אשר גודלן הממוצע הוא 60 מ"ר. לטענת הקואליציה, דיור בר- השגה חייב להוות פתרון עבור אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית ולכן יש לקבוע כי התכנית תכלול דירות בר-השגה בגדלים מגוונים, על מנת שאלה יוכלו להוות פיתרון הולם למגוון משקי בית זכאים.
עו"ד אורה בלום, מהקליניקה לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה באוני' תל-אביב, אומרת כי "עורכי התכנית לא דרשו מהרשות המקומית, כשלב מקדמי לתכנית, להציג דו"ח אמדן צרכים מקיף המעריך את מצוקת הדיור הנוכחית בעיר תל-אביב-יפו. הזיהוי של האוכלוסיות הנזקקות לדיור בר-השגה והבנת צרכיהן, הוא חיוני והכרחי להצגת הפתרון התכנוני הראוי בתכנית". בנוסף אומרת עו"ד בלום, כי יש להקים לאלתר מנגנון פיקוח עירוני או אחר, שיהיה אחראי על ניהולן של כל יחידות הדיור בהישג יד בתכנית, ללא קשר לסוג הבעלות על הקרקע, באמצעות קריטריונים אחידים שיקבעו מראש.
בכתיבת ההתנגדות סייע משה קיים, מתכנן ערים.
לצפייה מיטבית לחצו על full
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה