להלן עיקרי דבריו של ח"כ ד"ר דב חנין ביום העיון: קידום דיור בר השגה - למה, איך ולמי?
אין לראות בדברים משנה סדורה והם מהווים את הנקודות המרכזיות בהרצאה כפי שסוכמו על ידי נציגי הקואליציה.
דיור בר השגה הוא נושא חשוב, בעל השלכות על המטרופולין של גוש דן. אתייחס בדבריי לשני מישורי דיון – המישור התיאורטי של דיור בר השגה, ופוליטיקה של דיור בר השגה. אנסה לתאר לא רק את ההצדקות והאמצעים, אלא גם לגעת בשאלת ההיתכנות המעשית בחיים הפוליטיים.
במישור התיאורטי אתייחס הן לערכים והן לאמצעים. תפיסות של דיור בר השגה קשורות לעולם ערכי סוציאליסטי. תפיסות של דב"י התפתחו בזיקה לזכות לדיור - מרכיב בסיסי בזכויות החברתיות של בני האדם. התפיסה הסוציאליסטית מקדמת את הדיון מעבר לחירויות פוליטיות, לעבר חירויות וזכויות ריאליות - זכויות שבלעדיהן לחלק גדול מהחברה החירויות הליברליות לא נותנות מספיק. בנוסף לזכות לדיור, בשנתיים האחרונות התפתח דיון מעניין סביב הזכות לעיר – בהתאם למאמרו של דיוויד הרווי. רוב בני האדם חיים בערים, לכן צריך לשאול מהי העיר נותנת, למה העיר יכולה להיות מקום טוב ומשמעותי?
הדיון בערכים הסוציליסטים נפגש עם הדיון העכשווי על יכולותיה של העיר; כוחה של העיר הוא במגוון שהיא מייצרת, בעירוב השימושים שהיא מייצרת, ובעירוב האוכלוסייה שהיא מייצרת. העיר הוא מקום בו מגוון גדול של בני אדם יכול להיפגש. זה מה שגורם להרבה אנשים לרצות להגיע לעיר. כאשר אנחנו מדברים על דיור בר השגה אנחנו מדברים על כך שאנחנו מאפשרים לקבוצות שונות של אוכלוסייה לחיות יחד בעיר. זה מנוגד לרציונאלים שמפרקים את העיר לאזורים עשירים ואזורים עניים - תהליך בעייתי מבחינה אורבאנית, ובו עלינו להיאבק אם אנחנו רוצים לשמר את העיר כמקום שנעים לחיות בו.
ישנו מגוון מאוד גדול של אמצעים שיכולים לקדם ברמה כזו או אחרת דיור בר השגה. אמצעי אחד, מוכר מהשנים האחרונות, הוא ההתערבות הנקודתית - העירייה בונה בית או רוכשת בית ומאפשרת דיור במחירים סבירים לבני אדם. זה חביב, זה מוכיח שעירייה יכולה לפעול. זה מסמן את היכולת לממש דיור בר השגה. אבל החשיבות של זה מוגבלת כי היכולת של מספר בניינים לייצר את האפקט הרוחבי שנדרש לנו מבחינת כל אחד משתי ההצדקות (ערכים סוציאליסטים ו"העיר הטובה") היא קטנה. הערך העיקרי הוא ערך סימבולי - "כאן רואים שהדבר הזה אפשרי".
לכל אחד מהאמצעים שמקדמים דיור בר השגה באופן מעשי יש מכנה משותף - המכנה המשותף הברור והגלוי - התערבות ברורה של החברה בשוק. והחברה כל הזמן מתערבת בשוק - כל החלטה תכנונית היא התערבות בשוק, ויש לה היבטים חלוקתיים (השאלה היא את מי מעשירים - את העניים או את העשירים, זו השאלה המעניינת בכל אלמנט של התערבות). לצערנו יש עוד מי שמחזיקים באמונת "היד הנעלמה". האמירה היא שאנחנו חושבים שכך וכך חשוב יותר מאשר לתת לשוק להתנהל על פי כוח הכסף.
אם כן אמצעי אחד הוא ההתערבות הנקודתית. אמצעי אחר, היא מערכת רוחבית שמנסה לעודד יזמים או מחייבת יזמים לבנות דיור בר השגה במתחמים שהם בונים. הרעיון הוא לגרום ליזמים בשוק החופשי - או שיהיה להם כדאי או שיהיו חייבים - להקצות חלק ממתחם שהם בונים לדיור בר השגה.
אמצעי אחר, שגם הוא התערבות בשוק, אבל אולי התערבות רכה יותר מבחינה תיאורטית - הוא אמצעי של הגדלת היצעים או פיזור ביקושים - הכוונה היא שהעירייה או המדינה בונה דיור. זה מביא לשינוי מסוים באופיו של שוק הדיור. פיזור ביקושים - דוגמא קלאסית רואים בתל אביב, שהסיבה למשבר הדיור הוא משבר התחבורה - מי שרוצה ליהנות מהחיים במרכז העיר חייב לגור במרכז העיר. משבר התחבורה הוא אחד המנועים של משבר הדיור. אילו הייתה תחבורה טובה - הייתה אפשר לא לגור במרכז העיר ועדיין ליהנות מההטבות של מרכז העיר.
אמצעי אחרון הוא הדיור הציבורי - בצדק הדיור הציבורי זכה בישראל לקיטונות של בוז, משום שמשך שנים רבות זה היה דיור לעניים שנראה כמו דיור לעניים. אבל זה לא חייב להיות כך - למשל, ניתן לראות את מפעלי הבנייה המדהימים של הסוציאל דמוקרטים בווינה. אלו מערכות מתקדמות שיכלו לתת פתרון דיור להמונים באמצעות פעולה של העירייה, המדינה והאיגודים המקצועיים. הדיור הציבורי בישראל עובר תהליך של החנקה: לא רק שמוכרים את הדירות לדיירים אלא שכספי המכירה לא חוזרים לדיור הציבורי.
הפוליטיקה של הדיור בהישג יד - האם זה עניין שניתן לקדם אותו? אני נזכר באירוע שהיה בתל אביב יפו חצי שנה לפני הבחירות. הגענו לראש העיר שדולה של חברי כנסת לשמוע על תוכנית העירייה לכבוד שנת המאה. מה המתנה שהעיר תקבל שאלתי? הצעתי תחבורה ודיור. ראש העירייה הגיב ואמר "מה שאתה מתאר כמצוקת הדיור בת"א איננו אלא פסיכוזה. לא כולם חייבים לגור בתל אביב". האמירה הזו אומרת לצעירים התל אביביים - לא איכפת לראש העירייה מכם. זו הייתה תפיסה רווחת מאוד. המאבק בבחירות האחרונות היה על מידת האפשרי בפוליטיקה - על האפשרות שלנו לחלום על עיר טובה יותר, ועל עיר שיש בה פתרונות מעבר למקובל לחשוב. זו עיקר חשיבותו של יום העיון הזה - להרחיב את תחומי האפשרי בחשיבה על הדיור. אנחנו לא חייבים לחיות בעולם שמייצר לנו פתרונות כל כך דלים בהקשר של דיור. ניתן לייצר באמת עיר לכולנו.
במישור התיאורטי אתייחס הן לערכים והן לאמצעים. תפיסות של דיור בר השגה קשורות לעולם ערכי סוציאליסטי. תפיסות של דב"י התפתחו בזיקה לזכות לדיור - מרכיב בסיסי בזכויות החברתיות של בני האדם. התפיסה הסוציאליסטית מקדמת את הדיון מעבר לחירויות פוליטיות, לעבר חירויות וזכויות ריאליות - זכויות שבלעדיהן לחלק גדול מהחברה החירויות הליברליות לא נותנות מספיק. בנוסף לזכות לדיור, בשנתיים האחרונות התפתח דיון מעניין סביב הזכות לעיר – בהתאם למאמרו של דיוויד הרווי. רוב בני האדם חיים בערים, לכן צריך לשאול מהי העיר נותנת, למה העיר יכולה להיות מקום טוב ומשמעותי?
הדיון בערכים הסוציליסטים נפגש עם הדיון העכשווי על יכולותיה של העיר; כוחה של העיר הוא במגוון שהיא מייצרת, בעירוב השימושים שהיא מייצרת, ובעירוב האוכלוסייה שהיא מייצרת. העיר הוא מקום בו מגוון גדול של בני אדם יכול להיפגש. זה מה שגורם להרבה אנשים לרצות להגיע לעיר. כאשר אנחנו מדברים על דיור בר השגה אנחנו מדברים על כך שאנחנו מאפשרים לקבוצות שונות של אוכלוסייה לחיות יחד בעיר. זה מנוגד לרציונאלים שמפרקים את העיר לאזורים עשירים ואזורים עניים - תהליך בעייתי מבחינה אורבאנית, ובו עלינו להיאבק אם אנחנו רוצים לשמר את העיר כמקום שנעים לחיות בו.
ישנו מגוון מאוד גדול של אמצעים שיכולים לקדם ברמה כזו או אחרת דיור בר השגה. אמצעי אחד, מוכר מהשנים האחרונות, הוא ההתערבות הנקודתית - העירייה בונה בית או רוכשת בית ומאפשרת דיור במחירים סבירים לבני אדם. זה חביב, זה מוכיח שעירייה יכולה לפעול. זה מסמן את היכולת לממש דיור בר השגה. אבל החשיבות של זה מוגבלת כי היכולת של מספר בניינים לייצר את האפקט הרוחבי שנדרש לנו מבחינת כל אחד משתי ההצדקות (ערכים סוציאליסטים ו"העיר הטובה") היא קטנה. הערך העיקרי הוא ערך סימבולי - "כאן רואים שהדבר הזה אפשרי".
לכל אחד מהאמצעים שמקדמים דיור בר השגה באופן מעשי יש מכנה משותף - המכנה המשותף הברור והגלוי - התערבות ברורה של החברה בשוק. והחברה כל הזמן מתערבת בשוק - כל החלטה תכנונית היא התערבות בשוק, ויש לה היבטים חלוקתיים (השאלה היא את מי מעשירים - את העניים או את העשירים, זו השאלה המעניינת בכל אלמנט של התערבות). לצערנו יש עוד מי שמחזיקים באמונת "היד הנעלמה". האמירה היא שאנחנו חושבים שכך וכך חשוב יותר מאשר לתת לשוק להתנהל על פי כוח הכסף.
אם כן אמצעי אחד הוא ההתערבות הנקודתית. אמצעי אחר, היא מערכת רוחבית שמנסה לעודד יזמים או מחייבת יזמים לבנות דיור בר השגה במתחמים שהם בונים. הרעיון הוא לגרום ליזמים בשוק החופשי - או שיהיה להם כדאי או שיהיו חייבים - להקצות חלק ממתחם שהם בונים לדיור בר השגה.
אמצעי אחר, שגם הוא התערבות בשוק, אבל אולי התערבות רכה יותר מבחינה תיאורטית - הוא אמצעי של הגדלת היצעים או פיזור ביקושים - הכוונה היא שהעירייה או המדינה בונה דיור. זה מביא לשינוי מסוים באופיו של שוק הדיור. פיזור ביקושים - דוגמא קלאסית רואים בתל אביב, שהסיבה למשבר הדיור הוא משבר התחבורה - מי שרוצה ליהנות מהחיים במרכז העיר חייב לגור במרכז העיר. משבר התחבורה הוא אחד המנועים של משבר הדיור. אילו הייתה תחבורה טובה - הייתה אפשר לא לגור במרכז העיר ועדיין ליהנות מההטבות של מרכז העיר.
אמצעי אחרון הוא הדיור הציבורי - בצדק הדיור הציבורי זכה בישראל לקיטונות של בוז, משום שמשך שנים רבות זה היה דיור לעניים שנראה כמו דיור לעניים. אבל זה לא חייב להיות כך - למשל, ניתן לראות את מפעלי הבנייה המדהימים של הסוציאל דמוקרטים בווינה. אלו מערכות מתקדמות שיכלו לתת פתרון דיור להמונים באמצעות פעולה של העירייה, המדינה והאיגודים המקצועיים. הדיור הציבורי בישראל עובר תהליך של החנקה: לא רק שמוכרים את הדירות לדיירים אלא שכספי המכירה לא חוזרים לדיור הציבורי.
הפוליטיקה של הדיור בהישג יד - האם זה עניין שניתן לקדם אותו? אני נזכר באירוע שהיה בתל אביב יפו חצי שנה לפני הבחירות. הגענו לראש העיר שדולה של חברי כנסת לשמוע על תוכנית העירייה לכבוד שנת המאה. מה המתנה שהעיר תקבל שאלתי? הצעתי תחבורה ודיור. ראש העירייה הגיב ואמר "מה שאתה מתאר כמצוקת הדיור בת"א איננו אלא פסיכוזה. לא כולם חייבים לגור בתל אביב". האמירה הזו אומרת לצעירים התל אביביים - לא איכפת לראש העירייה מכם. זו הייתה תפיסה רווחת מאוד. המאבק בבחירות האחרונות היה על מידת האפשרי בפוליטיקה - על האפשרות שלנו לחלום על עיר טובה יותר, ועל עיר שיש בה פתרונות מעבר למקובל לחשוב. זו עיקר חשיבותו של יום העיון הזה - להרחיב את תחומי האפשרי בחשיבה על הדיור. אנחנו לא חייבים לחיות בעולם שמייצר לנו פתרונות כל כך דלים בהקשר של דיור. ניתן לייצר באמת עיר לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה