תנאי הכרחי לניתוח והבנת שוק הנדל"ן בישראל הוא זמינות לנתונים ולמידע על עסקאות הנדל"ן המתרחשות בישראל. העדר זמינות של מידע מהותי בענף הנדל"ן מוביל ל"כשל שוק" אשר פוגע בצמיחה הכלכלית של המשק, מקטין את היעילות והתועלת של כלל הציבור ופוגע ישירות באוכלוסיות חלשות נטולות ידע ואמצעים.
מידע בתחום הנדל"ן הוא הטרוגני ומורכב מרבדים שונים השלובים זה בזה והמפוזרים ברשויות השונות (מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, מנהל מקרקעי ישראל, רשות המיסים, הלמ"ס ועוד), עובדה המקשה מאוד על זמינותו.
ניתוח של נתונים בתחום המקרקעין דורש אם כן מיומנות מקצועית בתחומים שונים ומגוונים (כמו תחום המשפט, התכנון, המיסוי , הרישוי, ההנדסה, המימון ועוד).
לפני כשנה הגישו שני חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומהטכניון בחיפה, עתירה נגד רשות המיסים הדורשת מהרשות לגלות ולהנגיש לעותרים ולציבור בכללותו את הנתונים אודות עסקאות המקרקעין המתרחשות בישראל. העותרים- ד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וד"ר דני בן שחר מהטכניון, ביססו את עתירתם על חוק חופש המידע.
בעתירה נכתב כי מאז שנת 2003 קיים בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מאגר מידע הכולל נתונים אודות עסקאות נדל"ן בישראל, אשר לכאורה פתוח לעיון הציבור אך לטענת העותרים קיימים כיום חסמים רבים שמונעים ממידע זה להיות נגיש וזמין, בהם הצורך בהתקשרות חוזית עם הרשות ותקשורת ממוחשבת הדורשת ציוד יקר מאוד. בפועל, טענו העותרים, הדבר הופך את המאגר לבלתי נגיש לציבור.
עוד נכתב בעתירה כי בנוסף למאגר המיועד לעיון הציבור, קיים מאגר מידע ראשי חסוי של רשות המסים (מערכת כרמ"ן), הכולל נתונים פיזיים של הנכס כגון - שטח הנכס, מספר החדרים, קומת הנכס, מספר הקומות במבנה, הזכויות הנמכרות, הצמדות, גיל הבניין, כתובת הנכס המדויקת, האם מדובר בחברה או באדם פרטי (אך לא את שמות הצדדים).
לטענת העותרים, הנתונים המוזכרים לעיל הינם חיוניים ובעלי ערך רב למחקר האקדמי ולחשיפת הנתונים יהיו השלכות מרחיקות לכת על התנהלות שוק הנדל"ן בישראל, תוך השגתם של היעדים הבאים:
§ הגברת הבקרה על עסקאות הנדל"ן.
מידע בתחום הנדל"ן הוא הטרוגני ומורכב מרבדים שונים השלובים זה בזה והמפוזרים ברשויות השונות (מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, מנהל מקרקעי ישראל, רשות המיסים, הלמ"ס ועוד), עובדה המקשה מאוד על זמינותו.
ניתוח של נתונים בתחום המקרקעין דורש אם כן מיומנות מקצועית בתחומים שונים ומגוונים (כמו תחום המשפט, התכנון, המיסוי , הרישוי, ההנדסה, המימון ועוד).
לפני כשנה הגישו שני חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומהטכניון בחיפה, עתירה נגד רשות המיסים הדורשת מהרשות לגלות ולהנגיש לעותרים ולציבור בכללותו את הנתונים אודות עסקאות המקרקעין המתרחשות בישראל. העותרים- ד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וד"ר דני בן שחר מהטכניון, ביססו את עתירתם על חוק חופש המידע.
בעתירה נכתב כי מאז שנת 2003 קיים בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מאגר מידע הכולל נתונים אודות עסקאות נדל"ן בישראל, אשר לכאורה פתוח לעיון הציבור אך לטענת העותרים קיימים כיום חסמים רבים שמונעים ממידע זה להיות נגיש וזמין, בהם הצורך בהתקשרות חוזית עם הרשות ותקשורת ממוחשבת הדורשת ציוד יקר מאוד. בפועל, טענו העותרים, הדבר הופך את המאגר לבלתי נגיש לציבור.
עוד נכתב בעתירה כי בנוסף למאגר המיועד לעיון הציבור, קיים מאגר מידע ראשי חסוי של רשות המסים (מערכת כרמ"ן), הכולל נתונים פיזיים של הנכס כגון - שטח הנכס, מספר החדרים, קומת הנכס, מספר הקומות במבנה, הזכויות הנמכרות, הצמדות, גיל הבניין, כתובת הנכס המדויקת, האם מדובר בחברה או באדם פרטי (אך לא את שמות הצדדים).
לטענת העותרים, הנתונים המוזכרים לעיל הינם חיוניים ובעלי ערך רב למחקר האקדמי ולחשיפת הנתונים יהיו השלכות מרחיקות לכת על התנהלות שוק הנדל"ן בישראל, תוך השגתם של היעדים הבאים:
§ הגברת הבקרה על עסקאות הנדל"ן.
§ הקטנת אי השוויון בנגישות למידע ומניעת הפלייה של אוכלוסיות חלשות.
§ מניעת אפשרות לשימוש במידע פנים וליצירת תחרות בלתי הוגנת למקורבים.
§ שיפור באמינות ביצוע עסקאות הנדל"ן, בשל הגברת השקיפות והפחתת הסודיות.
§ קיצור הליכי ערר ובוררות בענייני השגות על עסקאות כתוצאה מכך שהמידע גלוי לעיני הציבור.
§ שיפור בהערכת שומות המקרקעין.
§ קידום תחומי המחקר הנוגעים לעסקאות נדל"ן המתבצעות בישראל, ניתוח ופילוח נתונים וחיתוכי סטטיסטיקות שונות אשר עשויים לתרום לראייה רחבה והבנה טובה יותר של שוק הנדל"ן.
במסגרת עתירה זו הגישה לאחרונה רשות המיסים הודעה בהתאם להחלטתה של נשיאת בית המשפט המחוזי מוסיה ארד, לפיה הרשות מתחייבת כי מאגר המידע שהוקם על פי סעיף 105 א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), יהיה זמין לשימוש הציבור באמצעות האינטרנט בתוך שלושה חודשים ואילו מאגר נתוני הכרמ"ן הכולל נתונים פיזיים של הנכס שהיה עד היום חסוי מפני הציבור יהיה אף הוא זמין באמצעות האינטרנט בתוך תקופה של בין 6 – 9 חודשים. http://www.ifat.com/PersonalMail/ShowClip.aspx?clip=FEGKEJKDK&qp=0
http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000535756&fid=594
בהנחה שהרשות תעמוד בהתחייבותיה המדובר בהישג מרשים שישפיע ללא ספק על התנהלות שוק הנדל"ן בעתיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה