צועדים גם למען הזכות לדיור נאות ובהישג יד

יפו, כמו לונדון, זקוקה לדיור בר-השגה

כתבת מגזין מרתקת על מצוקת הדיור ביפו פורסמה היום ב- Marker Week. ליהי אבידן ומת'יו הייווד סוקרים את המצב בשוק הדיור ביפו ומנסים ללמוד מהמודל הבריטי של דיור מעורב ולהראות כיצד אפשר לעשות זאת אחרת. הם מביאים דוגמאות לשכונות בהן מתגוררים זה לצד זה אנשים עם הכנסה מגוונת, דבר שנעשה כדי למנוע את הדרתה של האוכלוסיה הותיקה מהאזור המתפתח.

מומלץ לקרוא, ויש גם ציטוטים של ד"ר אמילי סילברמן מהטכניון ושל עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, שחברים בקואליציה.

לחצו כאן לקריאת הכתבה

מצוקת הדיור בישראל/ מצגת מאת ד"ר גילת בן שטרית

מצגת דר גילת בן שטרית מצוקת הדיור

View more presentations from Acri2000.

בלי אפליה ובלי הדרה / עו"ד גיל גן-מור

המאמר פורסם הבוקר בעיתון הארץ TheMarker, להלן המאמר בגירסתו המקורית והמלאה:

יזמים שיתמודדו במכרז על רכישת הזכויות של מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב יתחייבו לשווק את הדירות במתחם לכל דורש, ללא הפלייה, או שהתמודדותם תיפסל – זהו ההישג התקדימי שנקבע בשבוע שעבר במסגרת עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד עיריית תל-אביב, שהינה הבעלים של המתחם במשותף עם חברת השוק הסיטונאי. גם מינהל מקרקעי ישראל בוחן להכניס למכרזי הקרקע שלו תנאי דומה, שימנע התמודדות של יזמים עם מדיניות שיווק מפלה. על כך מסרה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון במסגרת עתירה אחרת של האגודה לזכויות האזרח.

כאשר התמודדותם של יזמים עם מדיניות שיווק מפלה וסלקטיווית במכרזי קרקע תיפסל, תהיה בכך בשורה אמיתית לערך השוויון. מי שיהיה מעוניין לרכוש או לשכור דירה במתחם מגורים לא יידרש להליכי סינון מפלים או ועדות קבלה משפילות. בנוסף, הציבור יחזיר לעצמו מעט מהשליטה שאבדה לו במרחב הציבורי. תסתיים התקופה בה יזם אחד החליט שאינו מוכר לדתיים, אחר לא מוכר לערבים, ושלישי לא מוכר לסנדלרים. נחזור לשפיות – רק בנסיבות מוצדקות יוכלו הרשויות להקצות קרקע ששייכת לכולם לקבוצה מסוימת או מטרה מסוימת. הרשויות יעשו זאת תוך שמירה על שקיפות, לאחר איזון עדין של האינטרס הציבורי והזכות לשוויון, בניגוד ליזמים, שפועלים לפי גחמתם ולא נדרשים לתת דין וחשבון.

כאשר ועדות מכרזים יפסלו יזמים עם מדיניות שיווק סלקטיווית, אולי נבלום במעט את התפתחותן של אותן שכונות פרטיות ומסתגרות של קבוצות אמידות, ונחזור לדבר על מרחב ציבורי משותף ולא מבודל, שבו השירותים הציבוריים משרתים אוכלוסיה מגוונת, ולכן גם טובים יותר, ונגישים לכולם, גם למי שעשיר פחות.

נכון, תקדים השוק הסיטונאי לבדו אינו פותר את כל הבעיה. ליזמים אסור יהיה להפלות, אך תג המחיר שמתנוסס על דירות באזורים נרחבים במדינה הוא לכשעצמו מדיר ומפלה. לכן תקדים השוק הסיטונאי אינו אלא נקודת זינוק למאבק חשוב לא פחות – המאבק על דיור בהישג יד. מאבק זה כבר מתנהל וסימנים לשינוי עתידי כבר קיימים. לפני כמה חודשים הוקמה קואליציה של ארגונים חברתיים ואקדמאיים לקידום דיור בהישג יד; תוכנית המתאר הארצית מחייבת כיום רשויות תכנון לתכנן דיור בהישג יד; גם הכנסת נדרשה לעניין, וחוק חדש שייכנס בקרוב לתוקפו יטיל על רשות המקרקעין להקצות קרקע לטובת "דיור בר השגה".

יש לקוות שכשתהליכים אלו יבשילו לכדי הוראות קונקרטיות במכרזי קרקע ובתהליכי התכנון, ישוב המרחב הציבורי להיות לא רק מרחב שוויוני יותר, אלא גם מרחב משלב, שאינו מחולק למעמדות הסגורות במרחבי מגורים נפרדים – מי מרצון ומי מחוסר ברירה, מרחב שבו פחות אפליה והדרה חברתית, ויותר הזדמנויות, גם למשקי בית עם הכנסה בינונית ונמוכה, ליהנות מדברים בסיסיים כמו הזכות לגור בשכונה נאותה, עם מוסדות חינוך טובים ומקורות פרנסה נגישים.

האם גל של דיור בר-השגה שוטף את גוש דן?

עיריית תל אביב הודיעה לתקשורת, כפי שפורסם ב- ynet, כי מתחם המגורים החדש בצפון מערב העיר, שבו ייבנו כ-11 אלף יח"ד, יכלול "דיור בר השגה בבעלות ציבורית שיכלול 360 יחידות דיור שיוקמו על מגרש עצמאי, שיישאר בבעלות העירייה ובניהולה ושהייעוד שלהן יהיה למגורים תמורת תשלום דמי שכירות. בעירייה מציינים כי שכר הדירה במסגרת זו יהיה מבוקר. בנוסף ייבנו בשטח זה עוד כ-800 יחידות דיור בר השגה שיהיו בבעלות המדינה ושגם הן יוצעו להשכרה". עוד נמסר, כי היזמים יחויבו להקים במתחם גם "1,000 יחידות דיור קטנות עם מתן אופציה להקמת 4,000 יח"ד נוספות מסוג זה". גודלן של יחידות הדיור הקטנות יהיה 60 מ"ר.

"מדובר בקשקוש אחד גדול, התוכנית לא רצינית", ממהר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ארז כהן, לצנן את ההתלהבות בראיון ל- NRG. "העירייה עצמה לא בונה ולא אמורה לעסוק בבנייה של דירות. אם בכל זאת היא תקים דירות במתחם ותנהל אותו, זה יהפוך לצ'ופר למקורבים. מדובר בתוכנית לא ישימה, שלבטח לא תיתן מענה לבעיית הדיור הקריטית שיש כיום בעיר".

"תוכנית בסדר גודל כזה - לא מפתיע אם תגרוף הרבה התנגדויות", סיפר מהנדס העיר, חזי ברקוביץ' בראיון ל- TheMarker. צפוי אם כן חורף חם בועדות התכנון. אולי בפעם הראשונה נראה מי מתנגד לדיור בר השגה ולמה, ואולי גם תושבים יתנגדו ויבקשו להוסיף יותר דיור בר השגה? מעניין לראות...

גם בחולון רוצים דיור בר השגה. על פי הפרסום בכלכליסט, 13 אלף יח"ד שייבנו במתחם בדרום העיר, יכללו גם "דיור בר-השגה". בחולון שומרים בינתיים על מעטה של סודיות ולא מפרטים מהו דיור בר השגה. שווה בדיקה.