המונח 'דיור בהישג יד' או 'דיור בר השגה' (Affordable Housing), נהפך בשנה האחרונה למונח כמעט שגור בקרב הרשויות המקומיות, משרד הבינוי והשיכון, חברות משכנות ואף מינהל מקרקעי ישראל.
רשויות מקומיות אחדות הקימו ועדות בנושא דיור בר השגה ויצאו כבר עם תוכניות פעולה מקומיות. במשרד הבינוי והשיכון מקיימים פורומים במטרה ללמוד את הנושא ויש אף רצון להיות מעורבים בקידום הצעת חוק.
תכונה זו בשטח מעידה על פתיחות מסוימת ובשלות לרעיונות חדשים המציעים פתרונות לדיור ואף מבטאת את הבנת הצורך בחיפוש אחר פתרונות חדשים.
עם זאת, בחינה מקרוב של השימוש במונח 'דיור בר השגה', מצביעה על כך שכל גוף תופס את המונח באופן אחר, בהתאם למטרות שהוא מעוניין לקדם.
ועדת התכנון בעיריית רמת גן למשל, ישבה ושקדה על הכנת תוכניות מפורטות לדיור בר השגה באזורים שונים בעיר, וזאת לפני שגיבשה לעצמה עקרונות מנחים ביחס למטרות שהיא מעוניינת לקדם. במצגת שהוצגה בפני פורום שהתקיים במשרד הבינוי והשיכון עלה כי קהל היעד לדיור בר- השגה בעיר רמת גן הוא צעירים תושבי העיר, אמנים ואנשי רוח.
עיריית תל-אביב לעומתה עסקה בגיבוש עקרונות ותכנים לפני שפנתה לפתרונות תכנוניים, תוך הסתייעות במומחים מהאקדמיה. ועדה מטעמה הוציאה לאחרונה את המלצותיה מהן ניתן ללמוד כי דיור בר השגה מיועד לצעירים עם עדיפות ליוצאי צבא. מימוש פרויקטים לדיור בר השגה על פי המלצות הוועדה, מיועדים לאזורים הדרומיים והמזרחיים של העיר. עוד נכתב בהמלצות הועדה כי דיור בר השגה מיועד בעיקר לעשירון השביעי.
באתר האינטרנט החדש של חברת חלמיש, נכתב כי החברה רכשה 17.5 דונם בשכונת נווה עופר בדרום העיר, לבניית 246 יחידות דיור. באתר נרשם כי במתחם מתוכנן להיבנות "דיור בר השגה לזכאים". מי הם אותם זכאים ואיך נקבעת זכאותם? - על כך האתר שותק. מנכ"ל החברה מסביר כי יחידות הדיור במתחם מיועדות לשכבות הבינוניות ולא לדיירים הזכאים לדיור ציבורי, בשל החשש כי דיירים אלה יורידו את ערך הדירות האחרות. מתשובה זו ניתן גם ללמוד על הכסות החדשה שעוטות החברות המשכנות אשר זונחות את תפקידן המסורתי בטיפול בדיירי הדיור הציבורי ופונות לאפיקים נדל"ניים רווחים, אולי בשל הצורך לשרוד.
רשויות מקומיות אחדות הקימו ועדות בנושא דיור בר השגה ויצאו כבר עם תוכניות פעולה מקומיות. במשרד הבינוי והשיכון מקיימים פורומים במטרה ללמוד את הנושא ויש אף רצון להיות מעורבים בקידום הצעת חוק.
תכונה זו בשטח מעידה על פתיחות מסוימת ובשלות לרעיונות חדשים המציעים פתרונות לדיור ואף מבטאת את הבנת הצורך בחיפוש אחר פתרונות חדשים.
עם זאת, בחינה מקרוב של השימוש במונח 'דיור בר השגה', מצביעה על כך שכל גוף תופס את המונח באופן אחר, בהתאם למטרות שהוא מעוניין לקדם.
ועדת התכנון בעיריית רמת גן למשל, ישבה ושקדה על הכנת תוכניות מפורטות לדיור בר השגה באזורים שונים בעיר, וזאת לפני שגיבשה לעצמה עקרונות מנחים ביחס למטרות שהיא מעוניינת לקדם. במצגת שהוצגה בפני פורום שהתקיים במשרד הבינוי והשיכון עלה כי קהל היעד לדיור בר- השגה בעיר רמת גן הוא צעירים תושבי העיר, אמנים ואנשי רוח.
עיריית תל-אביב לעומתה עסקה בגיבוש עקרונות ותכנים לפני שפנתה לפתרונות תכנוניים, תוך הסתייעות במומחים מהאקדמיה. ועדה מטעמה הוציאה לאחרונה את המלצותיה מהן ניתן ללמוד כי דיור בר השגה מיועד לצעירים עם עדיפות ליוצאי צבא. מימוש פרויקטים לדיור בר השגה על פי המלצות הוועדה, מיועדים לאזורים הדרומיים והמזרחיים של העיר. עוד נכתב בהמלצות הועדה כי דיור בר השגה מיועד בעיקר לעשירון השביעי.
באתר האינטרנט החדש של חברת חלמיש, נכתב כי החברה רכשה 17.5 דונם בשכונת נווה עופר בדרום העיר, לבניית 246 יחידות דיור. באתר נרשם כי במתחם מתוכנן להיבנות "דיור בר השגה לזכאים". מי הם אותם זכאים ואיך נקבעת זכאותם? - על כך האתר שותק. מנכ"ל החברה מסביר כי יחידות הדיור במתחם מיועדות לשכבות הבינוניות ולא לדיירים הזכאים לדיור ציבורי, בשל החשש כי דיירים אלה יורידו את ערך הדירות האחרות. מתשובה זו ניתן גם ללמוד על הכסות החדשה שעוטות החברות המשכנות אשר זונחות את תפקידן המסורתי בטיפול בדיירי הדיור הציבורי ופונות לאפיקים נדל"ניים רווחים, אולי בשל הצורך לשרוד.
המשותף אם כן לכל הגופים אשר הוצגו כאן היא התפיסה כי דיור בר השגה, תהיה הדרך בו ימומש אשר תהיה, אינו מיועד לאוכלוסיות המוחלשות בחברה. אוכלוסיות אלה הן אותן אוכלוסיות שאליהן כיוון המחוקק האמריקאי ובעקבותיו המחוקקים במדינות אירופה השונות, בבואם ליישם מודלים של דיור בר השגה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה