ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה על דו"ח מבקר המדינה: הממשלה מסכלת שילוב של דיור בר־השגה בתוכניות כמדיניות מובהקת

הודעה לתקשורת 26.2.2015

דו"ח המבקר מאשש את טענות ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה כי הממשלה משתמשת ב'דיור בר־השגה' ככותרת ריקה מתוכן. לטענת הארגונים, דיור בר השגה הוא כלי מרכזי במדיניות הדיור של מדינות רבות, שמטרתו לייצר תמהיל מגוון של דירות, הכולל דיור ציבורי, דיור מוזל לבעלי הכנסה נמוכה ובינונית בהשכרה ארוכת טווח, או דיור למכירה. ההגדרה המקובלת היא שדיור בר השגה מאפשר למשפחה הזכאית להתגורר בדירה בעלות שאינה עולה על 30% מהכנסתה, שכן הוצאה גבוהה מכך באה על חשבון צרכים חיוניים אחרים.

משנת 2005 מחויבים מוסדות התכנון להתייחס לנושא בתכניות בניה אך שתי הממשלות האחרונות לא רק שלא קידמו את הנושא אלא הציבו חסמים ומגבלות שהביאו לביטול תכניות. "כשהנושא של דיור בר השגה נכלל לראשונה בחקיקה, בחוק הוד"לים, המדינה פשוט התעלמה מהחוק והיינו צריכים לפנות לבית המשפט כדי לחייב את המדינה לקיים את החוק." טוענים חברי הקואליציה.

עוד טוענים בארגונים כי "הכישלון הגדול של הנושא הוא בחוק התכנון והבניה, שעבר רפורמה מהותית והיה ברור לכל הגורמים שיש להסדיר הסמכויות בנושא דיור בר השגה, אך הממשלה פעלה כמי שנאלצת להכניס הנושא לחוק בשל הלחץ הציבורי והתוצאה הייתה שהנוסח שהתקבל הוא נוסח רע שלא נותן מענה לא בתיאוריה ולא בשטח. דיור בר השגה בו הוגדר כדיור להשכרה במחיר שוק. למשל – בדיונים על תכנית מתאר תל אביב מסרבת העירייה להשתמש בסמכות כי היא סבורה שהתמורה הציבורית מאוד חלשה ביחס לזכויות הבניה שיינתנו."

בנוסף, המבקר גם חושף את המחדל בהכנסת הנושא של דיור בר השגה למערכת השיווק. דווקא בקרקעות המדינה, היה אמור הדבר להיות פשוט ביותר, ודי לקבוע במכרזים. אך אף שהדבר קיבל מקום יותר מרכזי במכרזים בשנים האחרונות בשל הלחץ הציבורי, המכרזים נכשלו. המדינה ויתרה על הכנסות מהמכירה אך התמורה לציבור הייתה דלה, והדירות המוזלות שכן יוצרו משרתות בעיקר את שלושת העשירונים הגבוהים בלבד ולא את מי שנזקק לסיוע.

אנו מקווים כי הממשלה הבאה תפעל ברצינות לקידום הנושא, ולא תסתפק בכותרות שמאחוריהן יש מעט מאוד, אחרת בעוד שנתיים יצא דוח נוסף ששוב יצביע שבשטח לא השתנה דבר.


לפרטים נוספים,
נטלי לוין
דוברת ומרכזת פעילות ציבורית | הקואליציה לדיור בר השגה
natalie@acri.org.il

זכותון מידע לסיוע בשכר דירה לחברה הערבית

זכותון שהכנו במסגרת פעילותינו לקידום דיור בר השגה בחברה הערבית.
המטרה של הזכותון היא להגביר את המודעות לאפשרות לממש סיוע בשכר דירה בישובים הערביים.
עברית אחרי הערבית

פרוטוקול ישיבת המועצה הארצית לתכנון ולבניה בנושא תקנות דיור בר השגה בחוק הוד"ל

פרוטוקול הישיבה בנושא תקנות דיור בר השגה בחוק הוד"ל. תוכלו לקרוא את חלופת הדברים בין עו"ד גיל גן מור, שנאבק על המשמעויות השונות של דב"ה מבחינה חברתית-כלכלית, ואת תגובות הצוות הבין משרדי.

דו"ח חדש שהשיקו ב"במקום"- התחדשות עירונית / היבטים חברתיים בתכנון

בדו"ח החדש שהשיקו בארגון "במקום" החברים בקואליציה לדיור בר השגה, ישנו פרק המתייחס לסוגיות של דיור בר השגה ונכתב יחד עם שאר ארגוני הקואליציה.

הזמנה לכנס דיור לכולם

 

 

ההרשמה היא חובה: מספר המקומות מוגבל!
להרשמה ולוז של הכנס: http://www.shatil.org.il/node/28718
 

דוח חדש של ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה - דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים

לקריאת תקציר הדוח- לחץ כאן 
לקריאה בשפה הערבית- לחץ כאן 

פסק דין תקדימי בעקבות עתירה של הקואליציה לדיור בר השגה ביהמ"ש קבע: שתי תוכניות וד"ליות בירושלים בוטלו בשל התעלמות הוועדה מסעיפי החוק בעניין דיור בר השגה

לפני כשנתיים עתרה הקואליציה לדיור בר השגה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד הוועדה לדיור לאומי במחוז ירושלים, בעניין שתי תכניות לדיור לאומי בשכונת מלחה ובשכונת משואה בירושלים, שקודמו במסלול של חוק הוד"לים. בעתירות נדרש בית המשפט לחייב את הוועדה לדון מחדש בכל אחת מהתוכניות ולהפעיל את סמכותה ליעד קרקע לדיור בר השגה – דיור להשכרה במחיר מפוקח לזכאים. העותרים ביקשו מבית המשפט באופן תקדימי, לבחון את האופן בו מפרשות ומיישמות הוועדות לדיור לאומי ברחבי הארץ את הוראות החוק בדבר דיור בר השגה. זאת לאור התעלמותן הגורפת של הוועדות עד כה מסמכותן לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה.

בעתירות אותן הגישו האגודה לזכויות האזרח, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לצדק חלוקתי ואיתך – מעכי, החברים בקואליציה לדיור בר השגה, דרשה הקואליציה לשוב ולדון בתוכנית להקמת 397 יחידות דיור בשכונת מלחה בעיר (תוכנית מס' 12736 – מורדות מלחה), ו-460 יח"ד בשכונת משואה (תכנית 12032 – מורדות משואה) ולהורות לוועדה לייעד קרקע בתכנית לדיור בהישג יד להשכרה, וכן להעמיד את גודלן של יחידות הדיור הקטנות בתכנית על 75 מ"ר לכל היותר, כהוראות החוק.

בית המשפט לעניינים מינהליים (השופט ארנון דראל) קיבל הבוקר את העתירות וקבע כי על הוועדה לדיור לאומי לשוב ולדון בתכניות. בין היתר פסק בית המשפט כי נימוקי הוועדה שלא להפעיל הסמכות לא היו מבוססים על תשתית עובדתית משכנעת אלא על הנחות חסרות ביסוס של חברי הוועדה, וכי בכך חטאו חברי הוועדה לתכלית החוק, שהיא לא רק האצת התכנון אלא גם קידום בניה של דיור המותאם למשפחות מעוטות הכנסה וזוגות צעירים. כמו כן פסק בית המשפט כי הוראות בנוגע לדיור בהישג יד צריכות למצוא מקומן בתכנית עצמה, ולא ניתן לתקן את הפגם באמצעות הוראות שיוכנסו בשלב השיווק, כפי שהציעה המדינה.
בית המשפט אף דחה את טענת המדינה לפיה אין מקום לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה כל עוד לא נקבעו הכללים לפיהם ישווקו יחידות הדיור.
בנוסף, חייב בית המשפט את המדינה בהוצאת משפט בסך 40,000 ש"ח.

עו"ד גיל גן מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח שייצג את הקואליציה לדיור בר השגה: "חוק הוד"לים נחקק בזמן המחאה החברתית והוצג כאחד המענים המרכזיים למצוקת הדיור, אך הוועדות לדיור לאומי התעלמו באופן גורף מהסמכות שניתנו להם לייעד קרקע לדיור בר השגה לזכאים. למעשה, הוועדות הפכו סמכות זו לאות מתה. בעקבות פסק הדין הן לא יוכלו לעשות זאת יותר. פסק הדין הזה מעביר מסר ברור לממשלה –לא ניתן לנפנף במילים ,דיור בר השגה" למטרת יחסי ציבור בלבד ובפועל להתעלם מהחקיקה, אלא יש להגשים אותה, ויש להפעיל הסמכויות בעניין דיור בר השגה בכובד ראש. אני מאמין שלפסק הדין תהיה השלכה רוחבית על כל ועדות התכנון העוסקות בהפעלת סמכותן בתחום של דיור בר השגה, שהוא תחום תכנוני מובהק ובעל חשיבות רבה".
 
כזכור, חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (חוק הוד"לים)  הוצע על ידי הממשלה במטרה לתת מענה למצוקת הדיור בישראל. נוסח החוק ספג ביקורת ציבורית נוקבת, בטענה שהוא אינו נותן מענה לכלל שכבות האוכלוסייה, והחשש היה שיקודמו דרכו שכונות לאוכלוסיות אמידות בלבד. לאור הביקורת הציבורית, ובזמן המחאה החברתית, שונה נוסח החוק, ונוספה בו סמכות תקדימית לייעד במסגרת הוד"לים קרקע לדיור בהישג יד להשכרה בהתאם לכללים שייקבעו את מחיר ההשכרה, תנאיה והזכאים לה. הממשלה ויו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, התחייבו אז, כי השינוי בחוק אינו רק בגדר כותרת ריקה מתוכן או ניסיון להשקיט את הביקורת הציבורית. אלא שלאחר מכן התברר שהממשלה התעלמה לחלוטין מסמכות זו והפכה אותה לאות מתה. עד היום אף תכנית לדיור לאומי לא ייעדה ולו דירה אחת לדיור בהישג יד להשכרה. 

בית המשפט קיבל בנוסף עוד שתי עתירות. האחת של ועד פעולה של תושבי משואה, שיוצג ע"י עו"ד גלעד ברנע, והשנייה – של עמותת תנו לחיות לחיות, שיוצגה ע"י עו"ד יוסי וולפסון, שעסקה בפגיעה בבעלי החיים בגן החיות התנ"כי.


לקריאת פסק הדין במלואו

משה ליכטמן / גלובס 

נייר עמדה לרשות מקרקעי ישראל בנושא הצעת חוק "התחדשות עירונית"

לקראת דיון מיוחד שיתקיים מחר בועדת הפנים בנושא דיור בר השגה לציון יום העוני - הקואליציה לדיור בר השגה בפניה ליו"ר הועדה מירי רגב: חוקי התכנון שנועדו לקדם דיור בר השגה טרם יושמו

מחר (רביעי 19.11) תקיים ועדת הפנים דיון מיוחד בנושא דיור בר השגה לציון יום העוני. לקראת הדיון, פנו ארגוני הקואליציה לדיור בר השגה אל יו"ר הועדה מירי רגב :" יש לבחון את חוקי התכנון המרכזיים שהיו אמורים לקדם דיור בר השגה וטרם יושמו כראוי, או בכלל".

בנייר העמדה ששלחו ארגוני הקואליציה אל וועדת הפנים והגנת הסביבה, מופיעה סקירה של כל החקיקות והיוזמות הממשלתיות מהשנים האחרונות שנועדו לקדם דיור בר השגה, אך טרם יושמו כראוי, ובחלק מהמקרים לא יושמו כלל.
רק בשנה החולפת, אל שלושה חוקי תכנון מרכזיים הוכנסה התייחסות לדיור בר השגה: חוק התכנון והבנייה, חוק הוד"ל וחוק הותמ"ל.
מתוך המכתב: "לצערנו אף אחד מהחוקים האמורים לא כלל חובה להכללת דיור ציבורי במסגרת התכנון כחלק מדיור בר השגה. יתר על כן, חלק מההוראות שכן נכללו בחוקים השונים בעניין דיור בר השגה אינן מהוות מענה אמיתי לדיור בר השגה. בין היתר שכירות לטווח ארוך במחיר שוק, או דירות קטנות במחיר שוק. בנוסף לאלו – נראה כי ההוראות השונות אינן מיושמות כלל או מיושמות רק באופן חלקי"

חברי הקואליציה מצביעים על העיכוב בחקיקת החוק להסדרת שוק השכירות, אותו החליטה הממשלה לקדם במרץ האחרון. ארגוני הקואליציה מזכירים כי החוק אמור, בין היתר, להגן על שוכרים בשלב קביעת שכר הדירה ובמיוחד בהעלאתו בעת חידוש החוזה, ולאפשר שכירות ארוכת טווח.
בנוסף, דורשים ארגוני הקואליציה לדעת האם יש כוונה ליישם את המלצות דוח ועדת אלאלוף בתחום הדיור, ומתי. לדבריהם "הדוח כולל שורה של המלצות חשובות בתחום הדיור, לרבות הדיור הציבורי והסיוע בשכר דירה. על הממשלה מוטלת האחראיות להגיב להמלצות אלו ולתת להן מענה”.



לפרטים נוספים,

נטלי לוין
דוברת ומרכזת פעילות ציבורית | הקואליציה לדיור בר השגה

נייד: 050-7191119
natalie@acri.org.il

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הציג בקבינט הדיור את מסקנות דו"ח הדיור בחברה הערבית העוסק במצוקת הדיור בחברה הערבית

ביום ה- 3.11.14 הציגו חברי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, החברים בקואליציה לדיור בר השגה את בעיית הדיור בחברה הערבית ואת החסמים הנובעים מכך מול ישיבת קבינט הדיור.  המצגת היא מתוך דו"ח מצוקת הדיור בחברה הערבית שארגוני הקואליציה משיקים בחודש הקרוב לאחר עבודת מחקר מקיפה בנושא. בישיבה השתתפו השרים יאיר לפיד (אוצר) אורי אריאל (בינוי ושיכון) עמיר פרץ (הסביבה) סופה לנדבר (הקליטה) ומנכ"לי המשרדים הנ"ל ומנכ"ל משרד הפנים ד"ר שוקי אמרני ומנהלת מינהל התכנון אדר' בינת שוורץ.

אדר' ענאיה בנא-ג'רייס הציגה בשם המרכז את בעיית הדיור בחברה הערבית שנובעת מהיעדר תכנון, תמיכה ושיווק מתאימים ביישובים הערביים. בנא–ג'רייס הציגה מחקר מיוחד שנעשה במעל"א שמראה שמחירי הקרקעות לבניה ביישובים הערבים המשווקים על ידי משרד השיכון גבוהים בהרבה מהמחירים ביישובים היהודיים, ושהאזרח הערבי צריך לפנות 190 משכורות חודשיות בכדי שיוכל לקנות דירה לעומת הממוצע הארצי העומד על 145 משכורות. ושישנם קרוב ל-30 אלף יחידות דיור ללא היתרים או שאינם בתוך מסלול תכנוני ללגליזציה, וכל זה גורם להרבה מקרים שבהם יותר ממשפחה אחת גרים באותה דירה.

בקשר לבעיית התכנון הציגה בנא-ג'רייס את הנתונים הקשורים להוצאת היתרי בניה בעקבות תכניות, או תכניות שמכוחן אפשר להוציא היתרי בניה. במחוז הצפון למשל בשנת 2013 אושרו 22823 יחידת דיור מתוכם רק 1241 ביישובים הערביים, יש לציין ש-52% מתושבי המחוז עם אזרחים ערבים שגרים ב-83 יישובים, וה-1241 יחידת דיור נמצאים ב-8 יישובים, ז"א ש-75 יישובים נשארו מחוץ לתחום התכנון !!! כמו כן הוצגו נתונים דומים למחוזות אחרים והודגש שקיימת אפליה מבנית בתכניות הממשלתיות שבאות לפתור את בעיית הדיור, כי לא מיישמים תכניות אלה ביישובים הערביים מכיוון שלא חושבים על אופי וייחוד היישוב הערבי כשקובעים תכניות אלו כמו המצב התכנוני של היישובים והבעלות הפרטית על הקרקע וצורת וסוג הבניה. בהקשר זה בנא הציגה את המכרזים שמוכיחים טענה זו, למשל שלא היה שיווק קרקע לבניה לשכירות באף ייושב ערבי ב-2013. הדברים נכונים גם לגבי המענקים לתושבים כי רק 2.4% מהמענקים הולכים לאזרחים הערבים שהם 20% מאזרחי המדינה. וכמו כן האזרחים הערבים נמצאים מחוץ לתכניות העתידיות כמו מע"מ 0 .

בסוף הציגה בנא את המלצות מעל"א לפתרון בעיית הדיור ביישובים הערביים והן כדלקמן:

בתחום התכנון: תכנון של 160,000 יח"ד עד שנת 2020 בפריסה מרחבית מותאמת לצרכים, הכרזה על מתחמים להסדרת הבנייה ללא היתר, התאמת תנאי סף של מסלולי ודל"ים, ותמ"לים לישובים הערביים והוספת מסלולים מהירים ייעודיים לפתרון חסמים קיימים (פתרונות קצה והגבלות נוספות), הכרזה על וועדות מקומיות לישובים ערביים שאוכלוסייתם מעל 20,000 נפשות. (שפרעם, סח'נין, עראבה..), רי-ארגון של ועדות תכנון מרחביות. ליווי והעצמה של הרשויות והועדות ויישום תכניות להתחדשות עירונית בתוך ישובים ערביים.

בתחום השיווק: הגדלת היצע שיווק הקרקעות בתוך הישובים הערביים בפריסה מרחבית העונה על הצרכים ועל המאפיינים המקומיים, הכללת הישובים הערביים בכל תכניות השיווק הממשלתיות להורדת מחירי הדיור במחשבה על בנייה קבלנית ובנייה פרטית: הסכמי גג, בנייה לשכירות ע"י יזמים, מחיר מטרה, מע"מ 0, תכניות ייעודיות לטיפול במצוקה הקיימת בישובים הערביים, כמו עידוד בנייה קבלנית דרך שיווק מגרשים בהנחה; וייעול תכניות קיימות כמו מתן סבסוד לתכנון ולפיתוח על קרקע פרטית ומדינה. שינוי שיטת המכרזים הקיימת וקביעת ההגרלה כשיטת שיווק (לפי מחירים משנת 2009) במקום מכרזי המרבה במחיר, יצירת פתרונות לדיור בר השגה במיוחד לשכבות חלשות (מלאי דיור ציבורי ועוד ).

בתחום סיוע לפרט: שינויים בקריטריונים למתן הזדמנויות שוות לאוכלוסייה הערבית לקבל תמיכה בהשגת דיור: משכנתאות, מענקי מקום מותאמים, סיוע בשכר דירה ועוד. הכרזה על מסלולים ייעודיים המאפשרים מענקים ו/או הנחות למען הורדת המחירים והעלאת רמת ההישגיות של הדיור בישובים הערביים.

בסוף הישיבה חברי הקבינט ביקשו שהמרכז יציג הצגה זו מול ועדת פרי, ואימצו חלק מההמלצות שהוצעו.