דפים

יום שבת, 14 בינואר 2012

מדוע לא נכון לקבוע קריטריון של יוצא צבא בדיור בר השגה?

ביום רביעי חיווה היועץ המשפטי לממשלה את דעתו, כי אין מניעה חוקית לכלול קריטריון של שירות צבאי/לאומי/מילואים בקביעת הזכאות לדיור בר השגה להשכרה או בפרויקטים של "מחיר למשתכן".על-פי טיוטת ההצעה שהונחה בפני היועץ, יינתן ניקוד עודף של עד 20 נקודות מתוך 100 ליוצאי צבא או שירות לאומי כאמור.  הקריטריון המוצע בדבר מתן ניקוד עודף בגין שירות צבאי או לאומי יחול רק ביחס ל - 50% מהדירות המיועדות לדיור בהישג יד שישווקו בכל פרויקט.

הוצאנו את התגובה הבאה:
 לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר בקואליציה לדיור בר השגה: " לגיטימי שהמדינה תתגמל חיילים משוחררים, אבל בפרויקטים שבהם מספר יחידות הדיור מוגבל ושמטרתם סיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות, אין לתת עדיפות בדיור לפי קריטריון של שרות צבאי, אלא לקבוע זכאות לפי פרמטרים של הכנסה ונזקקות. הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני, ויביא בפועל להדרה של קבוצות אוכלוסיה שלמות כמו ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות מפרויקטים של דיור שהמדינה מסבסדת, זאת בניגוד לשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בעניין."

למי שרוצה להרחיב בסוגייה, מוזמן לעיין בפנייה של הקואליציה לדיור בר השגה מלפני חודש לראש הממשלה ולשרים הבכירים, בה הוצגה עמדת הארגונים לקריטריונים המדוברים, ודרישה לקיים דיון ציבורי שקוף בנוגע לקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה:

  לגבי סוגיית השירות הצבאי כתבנו:
 שירות צבאי/ לאומי/אזרחי/מילואים:
 אנו מתנגדים להכללת קריטריון כזה בזכאות לדיור בר השגה בניגוד לעמדת ועדת טרכטנברג. על אף הרצון הלגיטימי לפצות את אלו ששרתו בצבא, יש לכך דרכים אחרות, הבאות לידי ביטוי בחוק חיילים משוחררים והטבות נוספות שמעניקה המדינה למשרתים במילואים (כולל הגדלת הזכאות למשכנתא מסובסדת). האבחנה מתי זכאית המדינה לתת עדיפות למי ששירת היא לא תמיד חדה.

בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לקבוע באופן גורף שהקריטריון חוקי או לא חוקי, והדבר ייבחן בהתאם לנסיבות העניין. כשעלה הנושא של הגדלת המשכנתאות המסובסדות, קיבל בג"ץ את הקריטריון, לאחר שהובהר כי אין מדובר בתנאי סף, וכי היישום סביר ואינו פוגע באופן ניכר במי שאינו משרת, שיוכל אף הוא לקבל משכנתא מסובסדת, אף שפחותה. לעומת זאת, כאשר מדובר למשל בנגישות לפרויקט דיור בר השגה של 100 דירות, מתן עדיפות למי ששירת בצבא, משמעותה כי בפועל הופך השירות הצבאי לתנאי סף, ומי שלא שירת יאבד סיכוי להתמודד על מלאי דירות מוגבל.

דומה הדבר למתן עדיפות למשרתים במכרזים למשרות בשירות הציבורי – הצעה שהיועץ המשפטי התנגד לה.

 ר' בג"ץ 11956/05 בשארה נ' שר הבינוי והשיכון (מיום 13.12.06)

 יש לזכור כי מי שאינו משרת שוחרר כדין על ידי הצבא, בשל דתו, לאומו, מחלתו או סיבות אחרות, ואין להענישו על כך. דווקא אוכלוסיות שלא משרתות, כמו החרדים, הערבים ואנשים עם מוגבלות או רקע של מצוקה, הן הסובלות מהדרה בולטת בתחום המגורים, והדבר גם משפיע לרעה על הרצון לשפר את שילובן בשוק העבודה.

אגב, מה שלא נכלל בינתיים בקריטריונים הוא קריטריון מיצוי כושר השתכרות.

תגובה 1:

  1. אני חושב שהמוטיב העיקרי בחיפוש עבודה לחיילים משוחררים הוא שאתה לא באמת חייב להיות חייל משוחרר בשביל זה, בעיקרון זה עבודה לצעירים בגילאי 20+.

    השבמחק